יום הקשיש הבינלאומי

יום הקשיש הבינלאומי. ועדה של האו"ם בנושא הזקנה קבעה כי מדי שנה יצויין היום הזה בראשון באוקטובר כשמטרתו להעלות על סדר היום הציבורי את נושא רווחתם, צרכיהם, בריאותם והאינטרסים הייחודיים של בני גיל הזהב.

אני חושב שזה יפה שהגמלאים, או כפי שאני מעדיף לקרא להם, האזרחים הוותיקים, זכו ליום ייחודי המיועד להם. זה מבורך, חשוב ונכון. אך עם זאת, העובדה שיש צורך ביום מיוחד כדי לתת לציבור המשמעותי הזה את מקומו, מצביעה על כך שעבודה רבה עוד לפנינו.

מספרם היום קרוב למיליון (הם מונים 11.7% מכלל האוכלוסייה) ובעוד 15 שנה מספרם יגיע ל-1.5 מיליון איש. תוחלת החיים מתארכת, הודות לרפואה ולטכנולוגיה, מודעות לאורח חיים בריא ורצון לחיות ולתרום לחברה.

הבעיה היא, שלישראל אין תוכנית לאומית להתמודדות עם האתגר החדש הזה; הקופה הציבורית, קרי הביטוח הלאומי, מתרוקנת. חברות הביטוח מתחמקות מהביטוח הסיעודי, שמטיל עליהן עלויות בלתי צפויות. מערכת הבריאות אינה ערוכה לקליטת האוכלוסייה המבוגרת, ופותחת רק עתה מחלקות מיוחדות לשם כך. אך הבעיה אינה רק רפואית ו/או סיעודית, אלא היא מתפרסת על מגוון תחומי חיים.

ומה בעניין פעילויות פנאי, חינוך, ביטחון אישי, בדידות, תחבורה, נגישות, אוריינות טכנולוגית? החולשה הישראלית לתכנן קדימה וההישענות על אימפרוביזציה כפתרון לכל דבר כמעט, אינם עומדים במבחן המציאות. ציבור האזרחים הוותיקים רק ילך ויגדל, עם התייחסות המדינה או בלעדיה. הרצון לחיות, ולחיות טוב, זאת פררוגטיבה אנושית פשוטה וטבעית. כך שהלחץ שלהם על המדינה להתייחס אליהם, ילך ויגדל. ובסופו של דבר, הוא יגיע גם אל הקוטב הפוליטי.

הגמלאים הם הכח (הפוליטי, החברתי והציבורי) העולה בחברה הישראלית ; במונחי בחירות, הם שווים כ- 20-25 מנדטים ומסוגלים להכריע אותן; הם מצביעים באחוזים גבוהים; הם פנויים, מעניקים לפוליטיקה חשיבות גבוהה ומנצלים את זכותם האזרחית והדמוקרטית להצביע, מה שמגדיל את משקלם הפוליטי. מיום צאתם לגמלאות, משתתפים האזרחים הוותיקים בחמש מערכות בחירות לפחות.

בשלב זה בחייהם, גמלאים מצביעים לטווח קצר והם ממוקדים קודם כול בנושאים שמעסיקים אותם. את זה כנראה לא הבינה ולא הפנימה בשעתה מפלגת הגמלאים.

לקראת הבחירות הקרובות ארגוני הגמלאים יהיו חייבים לדרוש מכל המפלגות המתמודדות להציג מצע הכולל גם סוגיות המעסיקות אותם. זו דרישה לגיטימית שתחייב פוליטיקאים להבין את משקל המגזר הוותיק. אין דבר שפוליטיקאי מבין טוב יותר מאשר: קולות וקלפיות.

בדומה למה שעשו והשיגו למשל המתנחלים, וקבוצות אחרות באוכלוסייה, גם הגמלאים יכולים לעשות, ובגדול. מובן, שפתרון של מפלגה משלהם אפשרי, אבל הוא מסובך. הם יכולים לגרום לכלל המפה הפוליטית להתייצב לצדם. הגמלאי והגמלאית החדשים הם אנשים צעירים יחסים, שיצאו לדרך חדשה, בעלי ניסיון בפוליטיקה, בעלי תעוזה ויכולת לדרוש את המגיע להם. הם השחקנים החדשים בפוליטיקה הישראלית. הגיע הזמן שנשים לב אליהם.

נחמן שי,
0 תגובות