ויכוח בפלורידה על הפקעת מחירים

ויכוח גדול מתקיים בפלורידה על העלאת מחירים בזמן הסופה "אירמה". התובעת של פלורידה קיבלה אלפי תלונות על הפקעת מחירים והיא מתכוונת לתבוע בעלי עסקים על PRICE GOOGING. 

מהעבר השני, טוענים כלכלנים כי עליית מחירים בזמנים כאלה היא טובה כיוון שמאזנת בין הביקוש להיצע.

להלן עמדות מנוגדות בנושא.

יאיר מוהר כותב: "הפקעות המחיר המטורפות בפלורידה סביב הוריקן אירמה זה דוקטרינת ההלם הגרסה הוולנטרית. אבל אין צורך ברגולציה, השוק תיקן עצמו והמחירים חזרו לעצמם ברגע שהביקושים ירדו - כלומר ברגע שחלפה הסכנה ואנשים לא נזקקו נואשות למים או טיסות".

שגיא ברמק עונה לו: דוגמה מעולה לחוסר ההבנה של השמאל בכלכלה. רבים סבורים שעליות המחירים שחלו עקב פגעי ההוריקן בארה"ב (למשל במים, סוללות, דלק, טיסות וכו) הן ראייה לאי-המוסריות של השוק החופשי. הרי מבחינה מוסרית- כך אומר לנו השכל הישר- בשעת מצוקה נצפה שמחירי סחורות נדרשות ירדו כך שיהיו נגישים לכולם, לא? ואם תאבי הבצע המניעים את השוק לא יורידו מחירים, המדינה צריכה לעשות זאת, לא כך?

אז זהו, שלא. מה שאותם מבקרים לא מבינים זה שהם מגנים את השוק החופשי עלמעלתו החשובה ביותר- הצלחתו להקצות באופן יעיל משאבים המצויים בצמצום הודות למנגנון המחירים. הכלכלן תומס סואל כתב בדיוק על כך בספרו הנודע "יסודות הכלכלה", כשהסביר את עליית מחיריהם של חדרי המלונות באזורים מוכי סופות בהם נהרסים לפתע בתים רבים. בואו נצטט שנייה את סואל:

"אלה הדורשים מחירים גבוהים יותר בעד חדרי מלון, או בעד דברים אחרים שהיצעם הוגבל בעקבות אסון כלשהו, מועדים מאוד להאשמה ב"תאוות בצע", אלא שהיחס בין ההיצע לביקוש הוא זה שהשתנה למעשה. המחירים ממלאים בפשטות את אחד מתפקידיהם החשובים ביותר - הקצבת משאבים שבצמצום...

אילו נשארו המחירים אחרי הסופה ברמתם הקודמת, משפחה בת ארבע נפשות הייתה עשוייה לשכור שני חדרים- אחד להורים ואחד לילדים. אבל כשמחירי המלונות מזנקים הרבה מעל לרמתם הרגילה, כל ארבעת בני-המשפחה עשויים להצטופף בחדר אחד כדי לחסוך כסף, והחדר האחר יישאר לאנשים אחרים שגם הם איבדו את בתיהם וגם הם זקוקים למחסה באותה מידה...אפשר אמנם להתנגד למחירים גבוהים יותר בתנאי חירום, אבל דווקא בזמנים כאלה הם ממלאים תפקידים הנחוצים ביתר דחיפות". מובן שדבריו של סואל תופסים לכל משאב שבמחסור ולא רק לחדרי מלון.

אז מה למדנו? בפשטות: שלא ניתן לנתק שיפוט מוסרי מהבנה כלכלית. בורות כלכלית גוזרת שיפוט מוסרי שגוי.

יאיר מוהר משיב לו: "הנה טוען פה מישהו שהפקעת מחירים בעת אסון כמו הוריקן אירמה היא כמו תוספת סיכון - היא מעודדת סוחרים להישאר ולהמשיך למכור מים מינרליים במחיר מופקע. אלא מה, בתור מי שמשפחתו נשארה בפלורידה בעת ההוריקן אני יכול לבשר לכם שרוב התושבים במדינה לא התפנו - עם או בלי ה"תוספת סיכון". לכן מן הסתם גם רוב הסחורים בפלורידה לא התפנו ממנה - גם אלו שלא הפקיעו מחירים וגם אלו שהפקיעו (וספק אם שילמו תוספת סיכון לעובדיהם, שווה בדיקה) . בכלל, ברוב פלורידה אין שום סיכון חיים להשאר בהוריקן בתוך בנייני דירות מודרניים, יש סיכון להיתקע ללא מים. פה נכנס עניין המחירים.

אני גם מת להכיר את הסוחר המופשט שתיאורטית חושש לחייו ולחיי משפחתו ומבקש לנוס מפלורידה, אבל בשביל יומיים של פדיון משולש מוכן לסכן את עצמו ואת משפחתו. מניח שיש כמה כאלו (סביר שרובם בצרות כלכליות), אבל הבנתם את הרעיון ברמת המאקרו".

 

שי טלמור,
0 תגובות