לפיד: "לקיים דיון ישראלי עמוק ונוקב בשאלות של דת ומדינה"

לא נגד החרדים, נגד הציניקנים: טור דעה שפרסם יאיר לפיד בג'רוזלם פוסט:

במהלך מסיבת העתונאים שקיימנו ביום שלישי בערב, לאחר שפורסמה החלטת בג"ץ בעניין השיוויון בנטל, שאל אותי כתב חרדי צעיר: "אתה לא מבין שאם תמשיך להיאבק עם החרדים בעניין הזה הם לא יסכימו לעשות אתך קואליציה?"

עניתי לו בנימוס מפני שהוא רק עושה את עבודתו, אבל תהיתי מה הוא לא הבין: הרי בדיוק על זה הגשנו את הבג"ץ – על כך שלא יכול להיות שהכל פוליטיקה, שהכל אינטרסים. נכון שלערכים ועקרונות יש מחיר, אבל אחרת בשביל מה צריך צריך ערכים ועקרונות?

למעשה, אני מכבד יותר את עמדתם של החרדים בנושא זה מאשר את עמדת ראש הממשלה ושריו. החרדים לפחות נאבקים על עמדה שהם מאמינים בה. נתניהו והשרים האחרים פשוט מצהירים בגלוי שהם לא מאמינים בשום דבר. 

לפני קצת פחות משנתיים ישבתי בכנסת בלילה שבו ביטלה הקואליציה את חוק השיוויון בנטל. הדבר שהכי בלט לעין היתה העובדה שמדובר באותם אנשים שהעבירו אתנו יחד בדיוק את החוק ההפוך שנה וחצי קודם. כי ביולי 2013 נתניהו פתח את ישיבת הממשלה ואמר בחגיגיות, "אחרי 65 שנה נעביר היום את השיוויון בנטל!", איילת שקד עמדה בראש "ועדת שקד" שהעבירה את החוק בכנסת, נפתלי בנט העלה זכרונות משירותו הצבאי ודיבר על חשיבות צבא העם. לרגע האמנו להם. לרגע חשבנו שלא הכל פוליטיקה.

ואז הממשלה נפלה ואותם אנשים בדיוק הלכו והצביעו לביטול החוק ההיסטורי. כששאלו אותם למה, התשובה היתה, "כי קודם לפיד הכריח אותנו ועכשיו ליצמן הכריח אותנו. "אני יכול לקבל אנשים שחושבים אחרת מאתנו בשאלת הגיוס. אני מוכן להקדיש כל זמן שיידרש כדי לשכנע אותם שהמתווה שלנו מאוזן, מבדיל בין לומדי תורה אמיתיים לבין מי שסתם משתמט, מסייע לציבור חרדי גדול לצאת לעבודה ולפרנס את ילדיו. אבל מה בעצם אפשר להגיד למישהו שאומר לנו אפילו בלי להתבייש: "עזבו אתכם מעקרונות, אצלי הכל למכירה." 

מפלגת העבודה, אגב, אינה טובה יותר בסנטימטר. כשהצבענו על השיוויון בנטל הם פשוט נמלטו מאולם המליאה. ישבו באולם צדדי בכנסת אל מול המצלמות עם אריה דרעי, שהצהיר בחגיגיות שהוא רואה בהם שותפים עתידיים לממשלה. ראינו איך זה נגמר. אולי הגיע הזמן שמישהו שם ילמד מה קורה למי שמוכר את עקרונותיו שוב ושוב, וגם בזול. 

כשאני מוחה ונאבק נגד הציניות הגמורה הזו, אנשים אומרים לי שאני לא מבין את המשחק הפוליטי. הם טועים, אני מבין אותו מצויין. זו הסיבה שאני נחוש כל כך לשנות אותו. הנצחון בבג"ץ הוא תזכורת לציבור הישראלי שזכותו וגם חובתו לגרום לפוליטיקאים שמשחקים כך בגורלו ובחיי ילדיו לשלם מחיר אמיתי וכואב. כל עוד הפוליטיקאים לא משלמים מחיר, הם ימשיכו להתנהג אותו דבר. 

השיוויון בנטל הוא מורכב לביצוע, אבל העקרון העומד מאחוריו פשוט דווקא: החוקים הם לכולם. לכולם יש את אותן זכויות, אבל לכולם יש גם את אותן חובות. את השבועיים האחרונים בילה הבן שלי בגבול הצפון, בתרגיל הצה"לי הגדול אל מול החיזבאללה. לא יכול להיות שהילד של מישהו אחר משוחרר מזה רק כי להורים שלו יש מפלגה פוליטית שיודעת ללחוץ על ראש הממשלה. 

בשיחות פרטיות עם חרדים אני תמיד מופתע מחדש מכך שהם דווקא מבינים – ואפילו מביעים אמפתיה אמיתית - לעומק הפגיעה בציבור ששולח את ילדיו לצבא, דורש מהם לסכן את חייהם, ורואה בעיניים כלות את אלפי הצעירים החרדים שבאים לבקו"ם לקבל פטור. אותם חרדים גם תמיד מופתעים מחדש כשאני מסביר להם את פרטי המתווה האמיתי והם מגלים כמה הוא שונה מהתעמולה המתלהמת של התקשורת החרדית. יחד עם זאת, לא צריך להעמיד פנים שלא מדובר בעימות ערכי. הגיוס לצה"ל הוא ערך לאומי, הוא אינו סותר את לימוד התורה, ואנחנו נאבקים על דמותה של החברה הישראלית.

אני מאמין שהגיע זמננו לקיים דיון ישראלי עמוק ונוקב בשאלות של דת ומדינה. אנחנו צריכים לדון בשאלת השבת, בנישואים אזרחיים, במעמדה של הרבנות, במעמדה של הדת במערכת החינוך. זה אינו דיון אקדמי. הוא נפיץ, הוא ריגשי, הוא נוגע במקומות העמוקים ביותר של כל אחד מאתנו. 

זו הסיבה שפוליטיקאים רבים עושים ככל שביכולתם כדי להתחמק ממנו. נוח להם הרבה יותר פשוט להכנע כל פעם מחדש. זה קונה להם זמן פוליטי, אבל זה מכרסם בתחושה שאנחנו עם אחד שלו גורל אחד, ביכולת שלנו לעצב מטרות משותפות.

אלא שיש גם אפשרות אחרת: להתנהל כמו ריבון. לפעול כפי שמדינה צריכה לפעול. להזמין את כל האזרחים לדיאלוג פתוח ואמיץ, ולהבהיר להם שבסופו של הדיאלוג הזה אף אחד לא יקבל 100% ממה שהוא רוצה. כל אחד יצטרך להתפשר קצת. כשהחרדים אומרים שאין להם אפשרות להתפשר "כי אלה הערכים שלהם", התשובה שלי היא שגם לציבור החילוני יש ערכים והם לא פחות חשובים לו, לפיכך כדאי שנשב ונמצא דרך לחיות ביחד.

השיוויון בנטל לא נועד להתנגח בחרדים, הוא נועד להתמודד עם בעיה שלא הולכת לשום מקום. מנהיגות אחראית אינה משאירה בעיות כאלה בלי שום פתרון.

בוודאי שהיא לא מרמה את בוחריה, מתקפלת, מוכרת עקרונות שהיא עצמה הצהירה עליהם. אם נגזר עלינו להתווכח – לפחות שזה יהיה על ערכים.

כפיר אוחיון,
0 תגובות