לשופט הרם יש קלדנית

איזה שופט נכבד (כך אומרים) בבית המשפט המחוזי בירושלים חושב כנראה שקלדנית היא לא בנאדם, היא רובוט או חפץ למילוי משימת ההקלדה. חס וחלילה שישאל אותה לשמה, או יפנה אליה. בכל זאת, הוא שופט נכבד ומרומם. הוא מדבר מעל לראשה, כאילו כלל אינה שם.

ומעשה (מכוער או בעיקר עצוב) שהיה כך היה.

לשופט הרם יש קלדנית שהוא מחבב, היא מסתבר בנאדם, רצתה לצאת להפסקה.

נכנסה לאולם קלדנית מחליפה, עדינה ושקטה והתיישבה בכסא הקלדנית. ״היא יודעת להקליד בקצב הכתבה?״ שואל מעל לראשה השופט את הקלדנית שעמדה לצאת.הסתכלתי מהצד, לקח לי שניה לקלוט. השופט שואל זאת שוב ״היא יודעת להקליד?״ הקלדנית העדינה הרכינה ראש באי נוחות, חירשת היא לא. שאז הואיל כבודו לפנות אליה. ולא, הוא לא שאל אותה לשמה או לשלומה.. ״עבדת איתי פעם?״ תהה ירום הודו, הקלדנית הנידה בראשה לשלילה והדיונים המשיכו.

מעניין מה עבר בראשה של הקלדנית ששקדה והשתדלה בעבודתה הכה חשובה.

את השופט זה בטח לא מעניין.

הסתכלתי מהצד ותהיתי אם רק אני נחרדתי. כל מיני משפטים עברו לי בראש ׳חטא היוהרה׳, ׳עבד כי ימלוך׳... אבל בסוף נתקע לי הבוז שאני חשה כלפי כל אדם שפוגע באדם זולתו כמעט מתוך הרגל, בלי להתכוון.

טלי גוטליב,
0 תגובות