"שנה לפטירת סבי, שמעון פרס"

סבא אהוב שלי,

קשה לי לעכל שכבר עברה שנה ללכתך, לאחר קרב בו נלחמת כמו אריה, כמו שרק אתה יודע.

עד לרגע זה אני מחכה לראות אותך נכנס אלינו לסלון, בצעד קל שכל כך אופייני לך, ואומר שהשנה האחרונה הייתה רק מתיחה ואתה כאן איתנו, כתמיד.

למרות שהכרתי אותך כל חיי, לא שיערתי עד כמה היית אהוב, אם לשפוט על פי הכמות האדירה של הפניות שהגיעו אליי ולכל המשפחה שלנו מהארץ ומהעולם - מספרים על מפגש האישי שהיה להם איתך, על עזרה שנתת בזמנים קשים,על מה היית בשבילם, ועד כמה אתה חסר.

עוד רבות יסופר וייכתב על האדם המיוחד שהיית, ועל תרומתך הייחודית לביטחונה ולעתידה של המדינה. אבל אני רק רוצה לספר איזה סבא אוהב, מלמד ומחזק היית עבורי.

לעולם לא אשכח איך כשהייתי קטן ישנתי בבית שלך ושל סבתא. הייתי מחכה עד שעת לילה מאוחרת, שתחזור מהעבודה, ומבקש שתקריא לי סיפור. ובכל פעם, היית מניח את הספר בצד, ומספר לי על חוויות ממקומות רחוקים בהם ביקרת, סיפורים שריתקו אותי והותירו אותי ער, מפליג על כנפי הדמיון, כל הלילה.

תמיד היית סקרן והרפתקן, העזת, ניסית ועשית בלי פחד, אף פעם, מאף אחד. סיפרת לי על מקומות בהם כל כך קר ומושלג, ואיך המשלחת בה נטלת חלק ניצלה ממפולת שלגים. אהבתי סיפורים מסמרי שיער על אפריקה האקזוטית והרחוקה, שהיא יפהפייה ומסוכנת כל כך בעת ובעונה אחת. לימים, נסעתי עם סבתא ואיתך לכמה מקומות כאלו, חווה וצובר זיכרונות המשותפים רק לנו. נסיעות נפלאות ומרגשות, שלא אשכח לעולם.

כשלמדתי לקרוא בעצמי, הפכתי להיות תולעת ספרים, ואתה היית מאושר מכך. עודדת אותי לפתח את הצד המסוקרן שבי, החוקר, המתעניין והיצירתי. 
לימדת אותי שלהיות אוטודידקט זה הדבר הכי טוב בעולם, שהרי אדם צריך לקרוא וללמוד כל הזמן דברים חדשים. לעולם לא לקפוא על השמרים. לימדת אותי להתייחס לכל אדם באשר הוא אדם: בכבוד ובהערכה, וסבתא הוסיפה - תמיד להצניע לכת.

כל כך הרבה סבא, אני חב לך על תרומתך למי שאני היום. רגעים רבים חווינו יחד, ועדיין מעט מכפי שהייתי רוצה.

מאז נבחרת לנשיא, מצאנו מעט יותר זמן ביחד. השתדלתי לבקרך פעם בשבוע-שבועיים ולעיתים אף יותר, לשוחח על חידושים במדע, על תמורות ומגמות בעולם, על משפחתנו האהובה, וכמובן ספרים שנתת לי לקרוא.

ספרים בהם דנו אחרי קריאה. דיברנו גם על אהבה ועל שירה, על פילוסופיה ועל נפש האדם - ובעצם על מה לא.. בכל נושא ידעת להעמיק וללמד, ולגרום לי לרצות לקרוא את כל הספרים שבעולם על אודות הנושא המדובר.

כמו בכל שנה, ביום ההולדת המשותף שלנו, נהגת להתקשר, לא משנה היכן היית, ושר לי בקולך הרועם והמיוחד "יום הולדת שמח" באנגלית. חיכיתי שתסיים, ושר גם לך, וצחקנו כאילו זו הפעם הראשונה. הטלפון הזה סבא, היה חסר לי מאוד השנה. היית אדם כל כך חכם. למדתי ממך כל כך הרבה סבא, שמחתי על כל שנייה במחיצתך.

אני מודה לאלוהים על שזכיתי להיות חלק מהעץ שאתה וסבתא ז"ל הם השורשים שלו. אני מקווה שעוד תביט עלי מלמעלה, על כל משפחתך, ועל המדינה שהיית שותף חשוב בהקמתה, בגאווה ובשמחה גדולה.

נוח על משכבך בשלום סבא אהוב שלי, אזכור ואוהב אותך לעד.

שלך לנצח, נדב

נדב פרס,
0 תגובות