דלגיטימציה לחברה החילונית

תופעת החילון נובעת, בין השאר, מכך שהחברה הציונית דתית אינה עושה דלגיטימציה לחברה החילונית. כלומר, בעיניה הם יהודים טובים אחרי הכל.

האם זו טעות חינוכית?

זו שאלה כבדה, אבל התשובה הראשונית והאינטואיטיבית שלי היא לא. זו לא טעות חינוכית, כי ההימנעות שלנו מדלגיטימציה נובעת בדיוק מאותה תפיסת עולם שאנו מבקשים לשמר. כן כן, זו שבאה מבית המדרש ה'אמוני', וקיבלה ביטוי מפורש אצל הרב צבי יהודה קוק, אבל היא בעצם הדומיננטית לכל אורך מסורת ישראל שקדמה לעידן האורתודוקסי-חרדי. תפיסת העולם הזאת רואה בזהות היהודית של מי שאינם שומרים קלה כחמורה דבר שאין לזלזל בו, ומבינה את היהדות לא ככת דתית הבנויה ממפרט התנהגותי אלא כעם המשמר ברית (שיש לה היבטים מעשיים וריטואליים, אבל לא בהם הכל מתחיל ונגמר); תפיסת העולם הזאת רואה במהפכה הציונית מהפכה גואלת, המכוונת לרצון ה', על אף שהובלה במידה רבה על ידי מי שכפרו בסמכויות דתיות; תפיסת העולם הזאת רואה את המודרנה בעין טובה באופן כללי, ורואה את היהודים כשותפים ומובילים במאמץ האנושי לתיקון עולם, ומצפה מהמסורת לתרום לתהליכים הללו ולא להסתגר מפניהם, וכן הלאה.

במלים אחרות – זהו חינוך שמצד אחד מעלה על נס, ובצדק רב, את המסורת היהודית הדתית, את הקאנון שלה ואת הנראטיב שלה, את המנהגים ואת המצוות ואת הטקסטים ואת הרוח, ומעמיד אותם לא פעם בהנגדה לרוחות הזמן הריקניות – אבל מן העבר השני הוא ער וקשוב לקולות הבאים מבחוץ, ומעניק לגיטימציה בסיסית, עקרונית, לדרכים אחרות של מימוש הזהות היהודית.

מה כל זה אומר? שמידה מסוימת של חילון נעוצה בעצם המשנה הציונית דתית. סליחה, זה ניסוח מטעה. הניסוח הנכון הוא: מידה מסוימת של חילון נעוצה בהיסטוריה. או אם תרצו בהנהגת ה' את עם ישראל בדורות האחרונים. ועדיין לא מצאנו את המידה המסוימת. לכן, איננו יכולים לעשות דלגיטימציה. לכן, הדתלו"ש הוא כמעט מובנה.

ההפסד הוא גדול ורב: מסורת מפוארת, במובן העמוק ביותר של שתי המילים הללו, ננטשת לעתים על ידי דור שקיבל הכל ולא מעביר הלאה. זה מפח נפש נורא, מוצדק, קיומי. אבל אולי שוברו בצידו. אולי זה חלק מבירור גדול, שיצמיח כאן יהדות ישראלית. כזו שתתנער מן הטפשות של מאיסת הכל, ותמשיך את המסורת המפוארת בדרכיה שלה.

יואב שורק,
0 תגובות