בג"ץ ביטל את הארכת הפטור לגיוס תלמידי ישיבות

בג"ץ ביטל את התיקון לחוק שירות ביטחון המאפשר את הארכת הפטור לגיוס תלמידי ישיבות עד לשנת 2023.

ההחלטה התקבלה בהרכב מורחב של תשעה שופטים וברוב דעות, כשדעת המיעוט הייתה של השופט נועם סולברג. כל השופטים קבעו כי הסדר הגיוס החדש פוגע בשוויון. שמונה שופטים סברו כי ההסדר בלתי מידתי ובלתי חוקי והשופט נועם סולברג סבר כי יש לדחות את העתירות האמורות שכן טרם בשלה העת להכריע אם ההסדר אינו חוקתי.

הנשיאה נאור כתבה: "קיים כשל עמוק ביכולתו של התיקון לחוק לממש את המטרה של צמצום משמעותי של אי השיוויון בחלוקה בנטל השירות הצבאי. בתקופת ההסתגלות הראשונה ההסדר וולונטרי לחלוטין וחסר כוח כופה. למעשה ליעדי הגיוס בתקופה זו אין כל משמעות. גם בתקופה שלאחר מכן החוק מאפשר פטור מגיוס לתלמידי ישיבה עד גיל 21, ולמעשה מעניק כוח רב מדי לשיקול דעתו של שר הביטחון. לנוכח לקחי העבר, יש להודות כי למרבה הצער, הציפיה שהסדר הגיוס החדש יביא לשינוי אמיתי במצב הדברים היא לא יותר ממשאלת לב במקרה הטוב. במקרה הפחות טוב, זהו לא יותר מאמצעי לדחיית הקץ,.

היא הוסיפה: "הדיון החברתי התמידי בסוגיית שירותם של תלמידי הישיבות נוגע אם כן בקצות העצבים הרגישים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והוא נמצא על סף רתיחה. במשך השנים ומתוך מודעות רבה לרגישות החברתית, נקט בית משפט זה סבלנות ואיפוק מופלגים בעת שנדרש להכריע בעתירות שעסקו בנושא גיוס תלמידי הישיבות. משהתברר בסופו של יום שאין בכוחו של חוק דחיית השירות להגשים את יעדיו ושאין באפשרותו למנוע את המשך הפגיעה בשוויון, קבענו בפרשת רסלר כי לא ניתן עוד להאריך את תוקפו וכי על הכנסת לחוקק מתווה גיוס חדש שיתחשב בקביעות השיפוטיות. איננו רואים מנוס מן הקביעה כי הסדר הגיוס החדש שקבעה הכנסת, תחת חוק דחיית השירות שבוטל בפרשת רסלר, אינו עולה אף הוא בקנה אחד עם תנאיה של פיסקת ההגבלה. ההסדרים שנקבעו בו אינם מקיימים קשר רציונאלי למטרותיו של החוק".

לפיכך קבעה השופטת נאור: "אנו נאלצים אפוא להחזיר שוב את העניין לכנסת".

היא הסבירה: "בשלב זה, ולאחר עשרות שנים של ניסוי וטעייה, ברור כי לא ניתן להסתפק עוד בהסדרים בלתי מחייבים ובלתי אכיפים שסופם לא ידוע. כל הסדר שיקבע המחוקק בסוגיה זו חייב להציב מטרה ברורה של קידום השוויון בנטל הגיוס ולהתוות מסלול ברור וישים להגשמתה. החברה הישראלית ניצבת בפתחו של מאמץ חברתי מחודש לפתרון בעיית הגיוס. לשם כך לא די בסיסמאות או בקביעתם של הסדרים הדוחים את הקץ. נדרשים מעשים של ממש".

השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין: "מדברים רבות על אחדות העם היהודי. חלק מביטוי האחדות הוא השירות בצה"ל. אין בו סתירה כהוא זה ללימוד תורה; מכאן הצורך לכבדו. שואל אתה עצמך, כיצד ניתן 'לפצח את הקוד' ולהגיע לשלב הגון של שירות למי שאינם לומדים באמת, בלי לפגוע בלימוד התורה. השירות הצבאי בצבא הגנה לישראל שכשמו כן הוא, צבא הגנה, הגנת כולנו, אינו 'ברירת מחדל' של 'כמי שכפאו שד'. כל עוד יישאר ברירת מחדל דחויה כך בעולם החרדי, תימשך הסאגה הנוכחית, חוק ילך וחוק יבוא, ותחושת אי השוויון הקשה תימשך. לא יתכן חולק על חשיבות לימוד התורה, וקולה של התורה כמגינה ומצילה, ובוודאי כהמשכיות קיומנו כעם יוסיף להישמע כערך מערכי המדינה – אך עניין השירות בצה"ל, המצפון והמוסר, וההגינות כלפי כולנו, מה יהא עליהם? ייראו הדברים שנאמרו כאן כמכוונים לא לניגוח חלילה, אלא לשם בניין. היום בו תהא תחושה לכלל הציבור היהודי הלא חרדי, כי ניתנת כתף לביטחונה הפיסי של המדינה מצד הקהילה החרדית - את חשבונות שמים איננו מכירים - יהא בעיניי יום חג למדינת ישראל. לו יהי".

העתירה הוגשה בשנת 2014, כשנתיים לאחר ביטולו של חוק טל, ולאחר שהכנסת הקודמת אישרה תיקון לחוק שירות הביטחון ביוזמת מפלגת יש עתיד.

התיקון שונה לאחר כינונה של הכנסת הנוכחית. לפי התיקון הוארכה תקופת ההסתגלות שבה אין חובת גיוס על תלמידי ישיבות בשלוש שנים נוספות, כשלשר הביטחון מוקנית הסמכות לשנות את מכסות הגיוס הוולונטריות שנקבעו לפי שיקול דעתו. בכך יש אפשרות לנטרל את הצורך בהפעלת מנגנון גיוס חובה על תלמידי ישיבות, כפי שהגדירה זאת השופטת נאור: "החוק סובל מקשיים אינהרנטיים".

שר הבריאות יעקב ליצמן הגיב: "זו החלטה אומללה וגרועה שתיכנס להיסטוריה של פסיקות איומות בעולם היהודי. שופטי בג"ץ הוכיחו היום כי אינם בוחלים בשום דרך כדי להצר צעדיהם של לומדי התורה בישראל, מתוך מטרה לפגוע בציפור נפשה של היהדות החרדית שהם בני הישיבות הקדושות שתורתם אומנותם. לא נאפשר לאף כוח בעולם למנוע מאף אדם ללמוד תורה".

שר הפנים אריה דרעי אומר: "הפסיקה מוכיחה שוב את הנתק החמור השורר בין בית המשפט העליון לבין העם היהודי, היודע כי במשך כל הדורות כי מה שהחזיק אותנו מול הרדיפות והגזרות היה לימוד התורה. בני הישיבות ימשיכו גם אחרי פסיקת בג"ץ לשקוד על תלמודם בבחינת שבט לוי, ולהגן בזכויותיהם על תושבי הארץ. נפעל בכל כוחנו לתיקון החוק באופן שיאפשר את המשך ההסדר הקיים".

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) מסר בתגובה לפסיקה: "בית המשפט מכרסם ומערער את יסודותיו של עם ישראל באמצעות פגיעה בתורה הקדושה שהיא סלע קיומנו. פסק דין זה מוכיח שוב כי בית המשפט מנותק מערכי עם ישראל ותורת ישראל, לימוד התורה הוא הערך העליון ביותר כל זכותנו וקיומנו. מגישי העתירות הללו אינם מבקשים את טובת עם ישראל אשר בנוי ומושתת על לימוד התורה מבריאת העולם אלא מנסים פעם אחר פעם לנגח ולחרף את תורת ישראל ועם ישראל ובכך מקעקעים את אחיזתו של עם ישראל בארצו".

סגן שר החינוך מאיר פרוש: "האקטיבזם השיפוטי של בג"ץ מרוקן כליל את חשיבות החקיקה בכנסת שהופכת לאות מתה. הפסיקה היום הינה המשך לתקיעת היתדות בארון המתים. בג"ץ להוט למלחמת גוג ומגוג".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "במהלך כל ההיסטוריה של העם היהודי היו רבים מתוך העם ומחוצה לו שניסו למנוע מתלמידי הישיבות להמשיך את תלמודם, חלקם ניסו זאת בכוח, חלקם בדרכים אחרות. לעולם לא הצליחו לפגוע בלימוד התורה, וגם עכשיו לא יצליחו. לומדי התורה ימשיכו בתלמודם עם בג"ץ או בלעדיו".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה): "בג"ץ ממשיך לכרוך את החבל סביב מקורות חמצן והלגיטימציה הציבורית שלו. תופסי הכיסאות בבג"ץ הוכיחו היום כי המניע היחיד שמאחורי פסיקותיו הוא תאוות שלטון דיקטטורי, נגד חוקי הכנסת הנבחרת. שופטי בג"ץ ישאו באחריות אישית למלחמה כוללת נגד הדת היהודית. התורה לא תיפגע, ונצחיותה מובטחת לנו לעולמים".

הפורום לשוויון בנטל מסר בתגובה לפסיקת בג"ץ: "הניצחון שלנו בבג"ץ מעביר מסר חד וברור לפוליטיקאים - תפסיקו כבר עם הקומבינות, תקדמו חוק ברור שבו כל אחד משרת את המדינה. מצפים ממי שדיבר רבות בנושא, אביגדור ליברמן, להוביל כשר הביטחון חקיקה מידית המקדמת שוויון".

דור מנשה,
0 תגובות