ביליתי שבועות כמו רוח רפאים

כשאמרתי לך שאני בעניין של יחסי שליטה, זה לא היה אישור שתעשה מה שבא לך איתי. כשבאתי אלייך כדי שתקשור אותי, זאת לא הייתה הסכמה לכל דבר שתנסה לעשות. כשאמרתי לא והתחלתי לבכות ולבקש, להתחנן שתפסיק, ולא הפסקת, למרות שחצית את הגבול הרציני שהצבתי, שברת אותי.
הייתי ילדה עדיין, בת 18, שרק התחילה לגלות מה היא אוהבת ומה לא. עם סיפור הרקע הרגיל של מישהי שבאה ממשפחה מפורקת, שרוצה שמישהו יאהב אותה וידאג לה, אבל גם ינחה אותה.
בסך הכל לא היית מבוגר ממני בהרבה, 21 או 22 אם אני זוכרת נכון. ובכל זאת סמכתי עלייך עם הסוד שעד אז לא הסכמתי לספר לאף אחד - אני רוצה שישלטו עליי במיטה.
רוצה שיקשרו אותי, ויכאיבו לי. סטייה שלי, מה לעשות. הדבר היחיד שאמרתי שאני לא מוכנה אליו הוא מין אנאלי. "עוד לא ניסיתי אף פעם", אמרתי לך, "ואני גם לא מעוניינת".
אז בחרת לעשות את ההיפך המוחלט. להביא אותי למצב של חוסר אונים ולנצל את המצב בכך שתאנוס אותי אנאלית, בלי שום הכנה מראש. ולא משנה כמה צעקתי ובכיתי וביקשתי שתפסיק - בחרת שלא לעשות את זה.
ביליתי שבועות כמו רוח רפאים. צילמתי את הפנים שלי כל כמה שעות, כי לא ידעתי מה עובר עליי. לקח לי לא מעט שנים להבין מה בדיוק קרה, ולהתחיל לקרוא לאירוע בשם שלו - אונס.
ועכשיו הגיע עוד אחד, עוד ניסיון של להיכנס לעולם הזה שאני כל כך נמשכת אליו. ולו דווקא סיפרתי מראש מה קרה בפעם הקודמת, כדי שיידע לא לחזור על אותה הטעות. 
אבל הפעם נהגתי במספיק זהירות כדי שכשהרגע בו הוא הפר את האמון שלי וניסה לעשות בדיוק את הדבר שסיפרתי לו שקודמו עשה, הצלחתי להסתגר בשירותים עד שעזב.
אז הנה אני כאן, יושבת ובוכה, על התמימות החוזרת ונשנית שלי, על האמון בטוב של אנשים, שיבינו שזה שאני רוצה שישלטו עליי לא אומר שאני רוצה שיאנסו אותי, לא אומר שאני רוצה שיחצו את הגבולות שלי.
לא חושבת שאי פעם אנסה להיכנס לעולם הזה שוב.

נעמי,
0 תגובות