מספר פסיכי של שעות שיחה

שני דברים לשים לב אליהם בהודעה של ביבי על השיחות שלו עם המליארדר אדלסון ועם עורך ישראל היום רגב:

הראשון, והמעניין - הטון. עדין, אפולוגטי משהו, כמעט אקדמי. לא עוד השחצנות האלימה שהופגנה בתגובות לאילנה דיין ורביב דרוקר: כאן נתניהו הוא עורך דין טוב מזג וחובב דמוקרטיה במובנה השמאלני: של קשר רציף עם הקשורת, זו שבשגרה מוצגת לנו כאוייבת העם והמדינה. הטון הזה מעיד, אפשר להניח, על חשש אמיתי שם. כשבריון מדבר בעדינות זה אומר שהוא כנראה יודע שהוא נדפק.

השני: המספר הפסיכי של שעות שיחה בין ראש ממשלה לעיתון שקנה לו המליארדר המפנק אדלסון, ובינו למליארדר המפנק עצמו. מאות ואלפי שיחות בתקופה הזו, על פני מאות ואולי יותר שעות. על מה הם דיברו?

עם מי עוד דיבר נתניהו בהיקף כזה? האם זה סביר שמדובר בשיחות כלליות, ידידותיות, ושהמשולש נתניהו-רגב-אדלסון לא מנהל ביחד את ישראל היום כזרוע תעמולה?

זה מאוד מאוד משמח שביבי מושפל לכדי הצגה של מועדי, זמני ותוכן השיחות האלה. קשה להתווכח עם עובדות ומספרים. ועוד לא התחלנו עם בזק, הצוללות והקשר המלוכלך עם נוני מוזס. ועורך הדין שלו בעצמו, הבן דודה שלו, ספק מסובך וחשוד בעצמו.

אלון מזרחי,
0 תגובות