עצות של שר החינוך לשעבר שי פירון

שר החינוך לשעבר שי פירון פונה למורים, מורות, גננים וגננות וקורא להם - גיבורי התרבות, מעצבי העתיד, שומרי חותם הזהות הישראלית.

יש לו כמה עצות, איחולים, ברכות, לקראת פתיחת שנת הלימודים: . 

1. אהבה. הכל מתחיל באהבה. מורה הוא מי שאוהב את תלמידיו. אוהב באמת. רואה את הטוב שבו. מורה הוא מי שנותן תחושה: "אני כאן בשבילך". מורה הוא מי שתלמידו חש במחיצתו ביטחון. תחושה עמוקה: 'יש לי על מי לסמוך'. יודע שמדובר באהבה ללא תנאי. גם בכישלונות וגם בהצלחות. 

2. הקשבה. מורה הוא מי שיודע להקשיב. למילים ולמילים שבין המילים. להקשיב, כדי לזהות מצוקה, קריאה לעזרה אך גם סקרנות ותחומי עניין. 

3. ראיה. מורה הוא מי שרואה. עצב ושמחה, דאגה ונינוחות. אל תפסיקו לרגע להתבונן בהם. מה הם לובשים? לא החליפו בגדים כמה ימים?! סנדלים בחורף?! תיק קרוע ביום הראשון ללימודים?! הביאו אוכל מהבית?!. תתבוננו – עם מי הם מדברים בהפסקה?! יש להם חברים?! איזה מילים גורמים להם לזוע באי נוחות על הכיסא? מה 'מרגיז' אותם? 

תסתכלו להם בעיניים. כשאתם מדברים, עשו זאת פנים אל מול פנים. תנו לעיניים שלכם ושלהם להיפגש. עטפו אותם עם העיניים. שלחו קרן לייזר של אור פנימי. מכם – אליהם, וחזרה.

4. אמונה. האמינו בהם. אם רק נזהה את נקודת המצוינות האישית של כל אחד. נחלץ מכל אחד את הסיפור האישי שלו, את ה'דבר' שגורם לו להיות הכי טוב, לספר את סיפר חייו. 

אל תוותרו אל ילד אחד! ולעולם אל תנסו לפעול בקריטריונים שוויוניים. בחינוך, אין דבר יותר לא שווה משוויון. כל אחד הוא עולם, לכל אחד סיפור משלו. האמינו בסיפור שלו. לא בסיפור שלכם. אל תשליכו עליו את סיפור חייכם. 

5. אל תזלזלו, אל תהיו ציניים – לפעמים אנחנו – ללא כוונה רעה – כדי 'לעורר' את השיעור, מספרים בדיחה, 'על חשבון' מישהו, הערה שנונה, הערה שנתפסת כפגיעה. 

הבדיחה לא הובנה, והילד נאטם. לשנה שלמה. איבד אמון. 

או לחלופין, כשתלמיד מספר על מצוקה, ואנחנו מזלזלים, אומרים 'נו באמת', אבל לו קשה! מי אנחנו שנאמר – 'זה לא קשה'.שקלו את תגובותיכם, תנו מקום גם לשמחה וגם למצוקה. 

6. לדייק – לא להגזים לשום כיוון. לא לשבח יותר מדי, כשלא באמת צריך, לא 'להתפוצץ' מאושר על תשובה. לא לנזוף על דבר פעוט כאילו עומדת לפרוץ מלחמת עולם. 

דייקו את התגובות. תנו תחושה שלמילים שלכם יש ערך ומשקל. 

7. אהבה לא באה על חשבון מצוינות – אהבה, הקשבה, ראיה ואמונה לא באות במקום כמיהה למצוינות. לניצול החלום, ללימוד ברמה הגבוהה ביותר, לרצון להעמיק. אל תוותרו לתלמיד על יכולתו להביא את כישרונותיו לידי ביטוי. 
מי שאוהב, באמת, לא מוותר. מי שאוהב, לא נותן לאחר לשקוע בבינוניות. 

8. מורה לא מפחד – מורה טוב מביע עמדה. בכל נושא. בכבוד, אבל בביטחון. דברו על ערכים, על אמונות ודעות. אל תהססו לדבר על סוגיות טעונות. חינוך לא יכול להיות מפלסטיק... חינוך לא יכול להיות מתקתק. חינוך הוא גם פעולה כירורגית, כואבת, שצריכה ללמד לבחור בין טוב לרע. לבית הספר באים בראש ובראשונה כדי ללמוד להיות בני אדם ! אנגלית תנ"ך מתמטיקה ומדעים הם רק האמצעי. התכלית היא להיות אדם. 

9. למורה יש עולם משלו – לרגע אל תפסיקו לפתח את עצמכם בתחומים אחרים. שימו גבול ברור. מתי אתם של המשפחה. אל תתנו לתלמידים ולהורים לדבר אליכם לא יפה. למלאך – ולכל אדם – מדברים בנימוס. וכשאתם עם הילדים הפרטיים שלכם – היו אתם. 'העולם' לא יודע עד כמה אתם עובדים 24/7, עד כמה אתם מוקפים בשליחות החינוכית יום ולילה. תלמיד זקוק למורה עם גבולות. 

10. מקצועיות – מורה טוב לא מזלזל בעצמו. לא מגיע לא מוכן, נותן תחושה שהוא ידען, מעודכן. 

 

יעל קיים,
0 תגובות