"אני בוחר בקפיטליזם"

תמיד כשמדברים על ונצואלה כדוגמה להשלכות השליליות של "סוציאליזם" טוענים אנשים מהשמאל הישראלי ש"זה לא סוציאליזם אמיתי".

אז דבר ראשון רוב דוברי השמאל מכוונים במעשיהם לסוציאליזם גרסת ונצואלה ולא למדיניות הסוציאל דמוקרטית שמנהיגות המדינות הנורדיות (בניגוד למה שהם טוענים השכם וערב).

אבל לא זאת הנקודה.

הנקודה היא שיש תמיד מרחק עצום בין האידיאל שאנחנו רוצים למציאות שאנחנו יוצרים בפועל. גם ישראל (או ארה"ב לשם הדוגמה) הן לא "קפיטליזם אמיתי" ולא משנה כמה ננסה הן גם אף פעם לא יהיו.

זה בגלל שדמוקרטיה מלאה בדמגוגיה וקבוצות לחץ שמצליחות למשוך את המדיניות לכיוונן.

אבל, וזה אבל חשוב, פוטנציאל הנזק בקפיטליזם הוא קטן יחסית.

נכון שיש ריכוזיות ויש מונופולים והמחירים לפעמים גבוהים ממה שהם אמורים להיות אבל פה זה נגמר. ובסוציאליזם פוטנציאל הנזק הוא ענק. כי כשמשתלט עליו אידיוט שימושי הוא הופך לאוכל כל ומביא מדינות למצבים כמו ונצואלה או יוון.

אז בבחירה בין קפיטליזם לא אידיאלי לסוציאליזם לא אידיאלי אני בוחר בקפיטליזם. תזכרו שמי שמנסה למכור לכם שהוא יעשה משטר קפיטלסטי/סוציאליסטי מושלם הוא במקרה הטוב אידיוט ובמקרה הרע נוכל. אין דברים כאלו במציאות.

נער אוצר,
0 תגובות