"זה ריחה של שחיתות"

גילוי נאות. את הג׳ינגל של הלכוד שהפך להימנון אני הקלטתי לפני עידנים, כשעוד התפרנסתי בכבוד מג׳ינגלים. וכן, גם למרצ ולרבין הקלטתי, ובעצם למי לא?

אבל זזתי באי נוחות שלא לומר בבושה למראה מפגן התמיכה של הליכוד בקאיה ומשפחתה.

זו הייתה הפגנת פלגנות מתוזמרת עם שופר בדמותו המגוחכת והאלימה של דוד ביטן, ששיאה היה במשפט של ראש הממשלה: "השמאל והתקשורת מנסים לבצע הפיכה שלטונית״.

מה אגיד לכם, כזה שפל עוד לא היה במדינה.

זו לא הזחיחות של ההוא עם השיער הלבן סגול, שמדבר על ההוא הישן עם הזקן החדש. זה אפילו לא הוד רוממותה של הכלבה קאיה שהוזכרה - זה הריח החריף של הפרד ומשול ורטוריקת הפחדה שקוממה אותי.

מעולם לא קם מנהיג בישראל שהיה כזה קוסם בפילוג העם לשני מחנות תחת שינאה יוקדת כזו כמו נתניהו.

הנסיון לאחד שורות תחת קורבנות מצובעת ושיסוי - מול שלל תיקי חקירות נגד הזוג נתניהו, עדי המדינה, פרשת הצוללות, פשוט עשו לי קבס.

זה ריחה של שחיתות שמישהו נואש מנסה לפוגג אותו, ואוי לשחיתות שבתוכנו.
השחיתות שמשגשגת על מצע של התעלמות, משולה לכדור שלג: ככול שהוא מתגלגל כך הוא מתעצם ומחריב כל מה שתחתיו.

מאסנו בסגנון, מאסנו בפילוג, מאסנו בשינאה, מאסנו במעילה באמון ובשחיתות שלטונית, ועכשיו הבשיל הרצון למנהיגות נקיית כפיים בדרך דמוקרטית, מנהיג שיאחד את אזרחי המדינה המפולגת למחנה אחד.
מנהיג עם יושרה שירים אותנו מאשפתות.
כן, אשפתות.
תחתית הבור.

אראלה בר,
0 תגובות