מסע הציד אחרי נתניהו והימין

את נתניהו לא תשמעו תוקף את המשטרה והפרקליטות, אבל הוא משתף פוסט שמסביר על מסע הציד אחרי נתניהו והימין.

משה איפרגן כותב: 

אם פותחים בחקירה על כל שביב מידע עיתונאי, ברור שתהיה עננה, אבל מה שמטריד באמת היא העובדה שמתנהלת אכיפה בררנית. הנה שלוש דוגמאות.

1. תיק 2000: אם מתייחסים למערכת קשרים שבין תקשורת לבין פוליטיקאית במבט פלילי, שזאת טעות חמורה, אז מדוע לא חוקרים את "חוק ישראל היום"? מדובר בחוק שאם היה עובר היה שווה מיליונים למתחרים של ישראל היום.

מה יש לנו בוודאות:

א. שרת המשפטים ציפי לבני התעלמה מחו"ד של היועמ"ש, הודתה שדיברה עם מו"ל ידיעות לפני קידום החוק, הסתמכה על חו"ד מטעם ידיעות והעבירה את החוק בוועדת שרים.

ב. יאיר לפיד היה מבכירי ידיעות. בשנת 2013, חודשים ספורים בלבד לאחר הקמת הממשלה, שרים ממפלגתו עשו פרסום סמוי בידיעות על חשבון כספי ציבור. 

בנוסף, עשרה מחברי מפלגתו הצביעו בעד החוק בקריאה טרומית (כרבע ממי שהצביעו בעד החוק, שהם כמחצית מחברי מפלגתו באותה העת).

ג. פורסם בגל"צ כי במהלך מערכת הבחירות האחרונה, בכירים בידיעות קיימו פגישות עם בכירים ב'מחנ"צ' וב "יש עתיד" כדי שלא יתקפו האחד את השני. הפרסום לא הוכחש.

בנוסף לאלו, פורסם חומר אחר על מי שקידמו את החוק ושזכו לסיקור חיובי מטעם ידיעות.

2. לפני אחת עשרה שנים סגר מני מזוז, היועמ"ש דאז, את חקירת פרשת עטי היוקרה של אהוד אולמרט. אז מדוע לפתע הכללים משתנים כשמדובר במתנה של סיגרים?

כשיועמ"ש אחד קובע כלל לגבי מתנות, מדוע הכלל הפסיק להיות תקף, כי מדובר בנתניהו?

3. למי ששואל, האם "מסע ציד" זאת לא הגזמה? ובכן, כנראה שאינכם זוכרים את ההיסטוריה שלנו.

בשנת 1996, בראשית כהונתו כראש ממשלה, מינה נתניהו את פרופ' יעקב נאמן ז"ל לתפקיד שר המשפטים. יום למחרת כניסתו לתפקיד נפתחה נגדו בדיקה ולאחר מכן חקירה ובעקבותיה הוגש כתב אישום ממנו זוכה לחלוטין. כמובן שגורמים בתקשורת המרכזית גיבו את כתב האישום.

אך בשורה התחתונה: המהלך הצליח לסכל את מינויו של נאמן לשר משפטים.

שמעון שבס, מנכ"ל משרד רוה"מ של רבין ז"ל, אמר "אני שמעתי באוזניים שלי את בן יאיר אומר, אני הולך לתקוע את הפשיסט". מיכאל בן יאיר היה אז היועמ"ש.

וזה לא היה המקרה היחיד.

קיצורו של דבר, לחץ תקשורתי מטורף על מערכת אכיפת החוק מטה את המערכות, על אחת כמה וכמה אם יש בתוכם מי שבעצמם כבר מוטים.

כך אמר ב- 2006 מישאל חשין ז"ל, מי שהיה המשנה לנשיא בית המשפט העליון:

"הבעיה היא שבתי משפט נמצאים תחת לחצים אדירים מכל פרסומי התקשורת, ושופט צריך להיות אדם-על כדי לנתק עצמו מכל מה ששמע או ראה, ולנהל משפט כמו שצריך. שופטים מושפעים גם בתת-הכרה משום שבסופו של דבר, אנחנו חיים באווירה מסוימת".

לחץ עובד על מערכות האכיפה, לטעון אחרת זה יותר מנאיביות.

וביחס להדלפות שמתדלקות את הלחץ אמר:

"אסור שהמשטרה והפרקליטות יעסקו בהדלפות. חייבים להפסיק את זה, לתפוס כאן פעם אחת מישהו ולשלוח אותו לביתו, כדי להראות שאסור".

אז מה יש לנו: לחץ תקשורתי אדיר, מערכת הדלפות מטורפת משל היו אנשי התקשורת חלק ממערכת אכיפת החוק; ואיפה ואיפה, קרי אכיפה בררנית נגד נתניהו.

צריך יותר מזה כדי להשתמש בביטוי "מסע ציד"?

ושלא תטעו: אם נתניהו לא היה רוה"מ זה לא היה קורה, המטרה היא פוליטית: הפלת נתניהו=הפלת שלטון הימין.

אורי רבינוביץ,
0 תגובות