אל תחגגו את החלטת בג"צ

אל תחגגו את בג"ץ מס דירה שלישית.
כשבג"ץ מתחיל להתערב במה שנראה בעניו "סביר" או לא בפרוצדורת החקיקה אנחנו בבעיה קשה.
סולברג בורא כמעט יש מאין תנאי סף לחקיקה ומחליט מתי נחשב שהתקיים דיון פרלמנטרי ומתי לא.
בדמוקרטיה ליברלית הפרוצדורה היא קדושה. הכניסה של בג"ץ להגדרות מהותניות ביחס לכלחי המשחק הפרלמנטריים עצמם, היא מסוכנת ובעייתית. מה שעבר את ועדות הכנסת והמליאה, הוא כשר ונקי, ולא משנה כמה תעלולים פוליטיים עברו בדרך ובאיזה שעה של הלילה קיבלו הח"כים המנומנמים את טיוטת החוק.
במובן מסוים התקדים הזה חמור יותר מתקדימי זכויות האדם למיניהם. שם לפחות יש חוקי יסוד שיש להם מגבלות מסוימות. לעומת זאת, לקביעת כללי משחק על ידי שופטים בהתאם לאיזה מודל מדומיין של הפרדת רשויות, אין כמעט גבולות.
סולברג, כך מתברר, הוא לא שמרן במובן העקרוני של המילה אלא במובן היחסי שלה: הוא אולי קצת פחות מתערב מהאחרים, אבל הוא חולק את תשתית החשיבה הבסיסית שיש לעמיתיו השופטים.

עקיבא ביגמן,
0 תגובות