"ארגוני הפשיעה מתעצמים בצורה מטאורית"

ועדת הרפורמות בראשות ח"כ רחל עזריה קיימה דיון בהצעת חוק לתיקון חוק ניירות ערך, שתאסור על חברות בישראל להציע שירותי מסחר באופציות בינאריות ללקוחות ששוהים בחו"ל. לבקשת יו"ר הוועדה הגיע לדיון היום רפ"ק גבי ביטון, מפקד כוח משימה הלבנת הון במשטרת ישראל והתייחס לתופעת המסחר באופציות בינאריות ולצורך בהצעת החוק. לדבריו: "החוק הקיים נותן מענה כבר היום לחלק מהתופעה ומשטרת ישראל מטפלת במקרים, אבל בשנים האחרונות התופעה הפכה להיות מפלצתית. יש פה תנועה מאסיבית של גורמי ומחוללי פשיעה שעוברים מתחום לתחום והגיעו גם לזה. ארגוני הפשיעה המעורבים בתחום מתעצמים ומתעשרים בצורה מטאורית".

"מבחינת אכיפת החוק התופעה היא מאוד מורכבת. ישנו קושי עצום באיתור ראיות כדי להגיע לרף הנכון להגשת כתב אישום. הם מקימים חברות במדינות בהן החוק מאפשר את הפעילות, שרתים שחלקם הגדול לא נמצא בארץ. הקורבנות נמצאים במדינות ערב ובמדינות אחרות שקשה מאוד להביא מהן עדויות. בשנים האחרונות ביצענו ועודנו מבצעים ניתוח של התופעה על כלל היבטיה, אנחנו משלבים זרועות עם הרשויות השונות בישראל ועם לא מעט מדינות זרות, מייצרים את מפת המידע המודיעיני שלימים תבשיל להערכתי לחקירות נגד גורמי מפתח לישראל. משטרת ישראל מפשילה שרוולים ונכנסת לתחום, כל תלונה שתגיע תיחקר".

בהתייחס להצעת החוק אמר רפ"ק ביטון "זה נכון שיש מדינות שמאפשרות את הפעילות הזאת, כמו גם פעילויות של זנות, סמים ועוד, אבל  בישראל הימורים אינם מותרים. ככלל, ככל שאתה עושה רגולציה על תחום אחד, קבוצת העבריינים עוברת לתחום הבא וזה החשש פה. אנחנו עם היד על הדופק וחשוב שהחוק מתיר לשר האוצר לעשות פולואפ ולהתאים את החוק לשינויים הנדרשים.  אם מישהו סבור שלאחר החקיקה זה לא ימשיך הוא טועה. התופעה תימשך אבל יהיו לנו את הכלים להתמודד איתה".

בהתייחס לדבריו אמרה יו"ר הוועדה ח"כ רחל עזריה: " התופעה הזו חייבת להיפסק, יש פה נזק עצום לתדמית של ישראל בעולם. הובהר כאן שממדי התופעה גדולים ומשמעותיים יותר ממה שנראה בתחילה. זו תעשייה שמגלגלת מיליארדים תוך ניצול לקוחות עובדים צעירים ולקוחות רבים, עד כדי שיטות כיצד למשוך חסכונות מלקוחות. הנתונים שהגיעו מהמשטרה מאוד מטרידים והחוק הזה ייתן כלים לרשויות האכיפה לשים סוף לתחום הפרוץ".

סימונה ווינגלס, כתבת בעיתון Times of Israel' העוסק בתחום בשנים האחרונות ביקשה להרחיב את תחולת החוק מעבר לכלי של אופציות בינאריות וסיפרה: "הרבה מעורכי הדין שניסו לתבוע את החברות או עיתונאים שניסו לכתוב על הנושא קיבלו איומים משפטיים וגם איומים פיסיים מרומזים, גם אני. זה דורש אומץ לצאת נגד התעשייה הזאת, ואם החוק הזה יעבור כמו שהוא התעשייה תמשיך כרגיל, תשנה את המוצר ועוד כמה שנים התעשייה תתחזק, תכניס עוד יותר כסף ואולי לא יהיה לאף עיתונאי אומץ לצאת נגדה. זו בעיה גדולה מאוד לישראל".

 

מנגד, קראו נציגי החברות שלא 'לשפוך את התינוק עם המים' והזהירו מפני פגיעה בלתי מידתית בחברות ישראליות בתחום המסחר וההייטק ככלל. לדברי עו"ד יהודה שוחט גורטלר, מאיגוד החברות המספקות שירותי מסחר באופציות בינאריות, "החוק הישראלי אוסר כבר היום על אותה התנהגות עבריינית ופושעת שהוצגה כאן. אבל השינוי המוצע לא מבחין בין פעילות פסולה לפעילות הוגנת. אנחנו מבקשים שההצעה תהיה מידתית, כך שתימנע תופעות פסולות אך לא תפגע בעסקים שלא לצורך. כמו כן, אנו מציעים להבהיר שאספקת שירותי טכנולוגיה ושירותי פיתוח ותפעול אינה אסורה. העובדה ששמענו פה לפחות ארבע הגדרות שונות למה זה 'תפעול' מבהירה שהנוסח הנוכחי יוצר אי בהירות ויש צורך לחדדו". נציגים נוספים של חברות שנכחו בדיון הזהירו כי הנוסח הקיים עלול לפגוע בחברות המספקות שירות טכנולוגי גרידא ואינן פוגשות כלל את לקוח הקצה ואף עשוי להעלות חשש בקרב חברות נוספות בתעשיות טכנולוגיות כמו פורקס וגיימינג, ולגרום להן להעביר את פעילותן מישראל. בנוסף, ביקש עו"ד שוחט גורטלר להאריך את הוראות המעבר של החוק, כך שיכנס לתוקף רק שנה לאחר פרסומו ולא שלושה חודשים, כפי שנקבע היום, זאת לאור "המשמעויות מרחיקות הלכת עבור חברות שביססו כאן פעילות לאורך שנים. החברות צריכות לסיים חוזים, לפטר עובדים ועוד".  

 

עו"ד צליל סלמון, מחלקת ייעוץ וחקיקה, במשרד המשפטים עמדה על כך שהצעת החוק היא מידתית ואמרה:  "מדובר במכשיר מסוכן, חסר תכלית כלכלית שגורם הרבה נזק. ניהול זירה הוא לא רק מכירה. הבעיה שלנו היא לא רק עם השיווק ללקוח הקצה. המודל העסקי כאן הוא כזה שהשירות הטכנולוגי שמשווק במסגרתו הוא דה פקטו ניהול הזירה ולכן חברת הטכנולוגיה שמספקת שירות כזה, שהרווחים שלה נגזרים מהיקף הפעילות בזירה, היא שותפה מלאה לפעילות ולא ראוי שפעילות כזאת תצא ממדינת ישראל".

 

שי אופירי,
0 תגובות