האושר לא מצוי בהישגים

לא יודעת אם שמעתם על זה, אבל המחקר הכי גדול על הצלחה ואושר מתקיים בהארוורד מאז סוף שנות השלושים. לקחו 268 סטודנטים ועקבו אחריהם במשך 72 שנה - מחציתם כבר מתו, כמה התאבדו, ובשלבים מסוימים חלקם היו מצליחנים, עשירים, נשיא אחד, סופר רבי מכר אחד, ועוד. אחת הכתבות המעניינות שקראתי בזמן האחרון מסכמת את המחקר שנחקריו כבר נמצאים בסוף שנות השמונים לחייהם, אבל זה באנגלית, וזה ארוך, ובגלל שאני נחמדה קיצרתי לכם את המסקנה לחמש מילים: *האושר שלי לא קשור אלי*. 
מה זאת אומרת? שלא כדאי להתמסר ל״אני״ יותר מדי.
כשסולחים למישהו, יש לזה השפעה מרגיעה ומרפאת על הסולח עצמו, לא על הנסלח. אבל כשמפעילים על מישהו לחץ לסלוח - זה דווקא מעלה לו את לחץ הדם. לדעת לסלוח מתוך עצמך - זה אושר ובריאות.
אם אתה אוהב לגנן, ומשקיע בצמחים את כל האהבה והאכפתיות והכישרון שיש לך, תהיה לך גינה מהממת. אולי גם תזכה בפרסים. אבל כשאתה מגנן כי אתה רוצה פרסים אתה הופך את זה ל״אני״ במקום ל״צמחים״ - ואז תמרר לעצמך את החיים (וגם תקבל מקסימום מקום שלישי).
התמונה שהכי מגדירה אושר היא חדר כביסה עמוס בבגדים מלוכלכים של סבא וסבתא, ושל ילדיהם והנכדים שהצטרפו אליהם לים, לעבודה בגינה, או למשהו אחר שגרם לבגדים שלהם להתלכלך. אושר זה יחסים טובים עם המשפחה, ואם לא התברכת במשפחה מי יודע מה, אושר הוא לדעת להתגבר על זה וליצור לעצמך משפחה שונה.
אושר אינו טמון בנעורים או בשלמות, אלא בלדעת ליהנות מאיפה שאתה נמצא עכשיו. זה בסדר שצעירים מסוגלים לעשות יותר ממבוגרים, כי למבוגרים יש יתרונות אחרים. הצעירים אולי פיזית במיטבם, אבל הם חיים בפחד שהם לא יצליחו להגיע למשהו משמעותי. בגיל 45-50 זה משתנה. אתה מגיע למשהו, מקבל פרופורציות, מבין דברים. החרדה הזאת יורדת ואתה חווה הקלה גדולה גם אם אתה לא תמיד מודע לה.
השורה התחתונה הכי חשובה - האושר לא מצוי בהישגים, וגם אם השגת יותר מכולם, זה לא מה שיעשה אותך מאושר לאורך זמן. רוצים את התכלס? אז הנה זה: ככל שתצליח לאהוב יותר בחיים שלך, כך תהיה מאושר יותר. האושר מצוי באהבה. זהו. כמה פשוט, ככה מסובך.

לילך סיגן,
0 תגובות