77 שנה למות ז'בוטינסקי

הנביא זאב.
לפני שבעים ושבע שנים הלך לעולמו.

את הנבואה הנוראה הזו מסר בתשעה באב 1938, השבוע לפני שבעים ותשע שנים, חודשים ארוכים לפני שהחלו לפעול מחנות ההשמדה ההמונית של גרמניה הנאצית:

"מזה שלוש שנים אני פונה אליכם יהודי פולין, עטרת היהדות העולמית בקריאה. אני מזהיר אתכם ללא הפוגה שהקטסטרופה מתקרבת. שערותי הלבינו וזקנתי בשנים אלו, כי לבי שותת-דם על שאתם אחים ואחיות יקרים, אינכם רואים את הר-הגעש שיתחיל בקרוב לפלוט את אש-ההשמדה. אני רואה מראה איום. קצר הזמן שבו אפשר עוד להינצל. יודע אני: אינכם רואים, כי טרודים ובהולים אתם בדאגות יום יום. האזינו לדברי בשעת ה-12. למען השם: יציל כל אחד את נפשו כל עוד יש זמן לכך - והזמן קצר"

אך הנבואה המצמררת לא מסתיימת כאן. היא ממשיכה לדברים המדהימים הבאים:

"ועוד דבר ברצוני לומר לכם ביום תשעה באב זה: אלה שיצליחו למלט את נפשם מן הקטסטרופה יזכו לרגע החגיגי של שמחת היהודים הגדולה, לידתה מחדש ותקומתה של מדינה יהודית. 

איני יודע אם אני אזכה לזה. בני - כן. אני מאמין בזה כשם שאני בטוח שמחר בבוקר שוב תזרח השמש. אני מאמין בזה באמונה שלמה".

והוא אכן, לא זכה. בנו - כן.

ואנחנו, שעסוקים בטרדות היום יום ולא תמיד זוכרים זאת, גם כן זכינו.

זכינו להגשמת חלומו של ז'בוטינסקי ואנו חיים את החלום: אזרחים במדינת ישראל, לה ייחלנו אלפיים שנה.

יהי זכרך ברוך, הנביא זאב, תודה על החזון והדרך.

אמיר אוחנה,
0 תגובות