מערכה נוספת במחזה האבסורד

הודעת חיפה כימיקלים הבוקר כי תסגור את שני מפעליה, בצפון ובדרום הארץ, ותפטר 800 מעובדיה, היא מערכה נוספת במחזה האבסורד שבו הופכת החברה את האנשים שהקדישו לה את חייהם לבני ערובה מול המדינה, במטרה למקסם את רווחיה.

לאורך כל הדרך הלכה הנהלת חיפה כימיקלים עם הראש בקיר ונמנעה באופן עקבי מלקבל את כל הדרכים הסבירות שהוצעו לה על ידי המדינה לייבא ולשנע אמוניה מבלי להזדקק למיכל בחיפה. העובדה שחברה בעלת פוטנציאל רווחים של כ-200 מיליון דולר בשנה בוחרת לסגור את מפעליה ולספוג הפסדים כספיים כבדים כתוצאה מכך, במקום לשאת בעלויות של ייבוא האמוניה באמצעות איזוטנקים, גורמת לי לתהות האם היא אכן מתכוונת לממש את איומה או שמדובר בשימוש ציני נוסף שהיא עושה בעתיד עובדיה כקלף מיקוח. כך או כך, מדובר בהתנהלות זחוחה, צינית ואטומה שכל קשר בינה לבין הגינות, אנושיות ומוסר מקרי בהחלט.

הגיע הזמן שהמדינה תשים קץ למשחק המתמשך הזה של הנהלת חיפה כימיקלים בחיי בני אדם, ותדרוש ממנה לקבל את החלופות שהוצעו לה. חברה שעשתה את הונה הודות למדינת ישראל ולאנשים שעבדו קשה במשך שנים כדי להפוך אותה למה שהיא, מחויבת לדאוג להם בחזרה. כל ניסיון מצדה להמשיך להלך אימים על כולנו כדי לחסוך לעצמה עלויות, יאלץ את המדינה לשקול דרכים נוספות להותיר את המפעלים פתוחים ולהבטיח את עתידם ואת עתיד העובדים ומשפחותיהם.

מיכל בירן,
0 תגובות