אושרה דחיית שירות

ועת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אישרה ברוב קולות ולאחר דיון סוער, את תקנות שירות ביטחון (אמות מידה לגיבוש רשימה של ישיבות) ואת תקנות שירות ביטחון (תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות).

קובץ התקנות הראשון קובע את אמות המידה לגיבוש רשימת הישיבות אשר הלומדים בהן יהיו זכאים לדחיית שירות, אשר מתחלקות לשלושה סוגים: ישיבות גבוהות וכוללים חרדיים (לפי פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון), ישיבות גבוהות ציוניות וישיבות הסדר. התקנות כוללות הוראות בדבר הליך הגשת הבקשה והליך ההכרה בישיבה, לרבות מספר הלומדים המינימאלי הנדרש להכרה ולוחות הזמנים להגשת הבקשות ומתן המענה ממשרד הביטחון. כן כוללות התקנות הוראות לגבי סיום פעילותה של ישיבה, הוראות לגבי אמות המידה להסרת ישיבה מרשימת הישיבות והליך ההסרה, ועוד.

קובץ התקנות השני קובע את התנאים בהם צריך לעמוד תלמיד ישיבה על מנת לקבל דחיית שירות מבחינת היקף ומסגרת הלימודים, וכן הוראות לגבי מועד ואופן הגשת הבקשה לדחיית שירות, ימי החופשה והיציאה לחו"ל המותרים לו בעת שהוא בדחיית שירות, ושינוי הישיבה או מסלול הלימוד שלו.

כמו בדיון הקודם, אמות המידה לקביעת שיקול דעתו של שר הביטחון להסרתה של ישיבה מן הרשימה, או התלייתו ואף התנייתו של הרישום, היוו את מרכז המחלוקת בדיון.

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) חזר על דרישתו כי קריאות לסירוב פקודה, השתמטות מגיוס ופגיעה בחיילי צה"ל ומפקדיו, כולן יכללו הן בשיקול הדעת להסרה מהרשימה, בסעיף נפרד, והן בשלב הבחינה אם לכלול את אותה ישיבה ברשימה מלכתחילה.

ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) השיבה כי ההצעה אינה מקובלת עליהם, מהטעם שבדיון הקודם היא שאלה את נציגת משרד הביטחון אם אמירה כלשהי נגד פקודת השירות המשותף, למשל תיפול בגדר סירוב פקודה, ושנענתה בחיוב, הרי שמדובר בשיקול דעת לא מידתי, ולכן אינה יכול לתמוך בכך.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) חזר ואמר כי אין זה מידתי לפגוע במוסד בשל פעולה של איש אחד, גם אם הוא עומד בראשו, ואם אותו איש פשע, הרי שיש לפעול נגדו בכל המישורים. עו"ד הילה ארליך מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון השיבה כי החוק אינו מקנה לשר הביטחון סמכות לגבי העברה מתפקיד או פיטורין של ראש ישיבה, אלא רק לגבי הכרה בישיבה כמוסד, והיא אינה יכולה לייצר לשר סמכות שאינה קבועה בחוק. עו"ד ארליך הוסיפה כי בהחלט ייתכן מצב שבעת השימוע אותו מחויב השר לקיים לישיבה שנשקלת הסרתה מהרשימה, הוא יוכל להגיד לישיבה כי אם יבחרו להיפרד מאותו האדם, הרי שלא יממש את סמכותו.

חברי הכנסת אמרו כי כל עוד משרד הביטחון אינו מוכן לעגן את הפירוט שאמרה עו"ד ארליך בע"פ במסגרת התקנות, ולייצר מסגרת חוקית שתאשר זאת לשר, הרי שהדבר אינה מקובל עליהם.

הרוחות סערו בשלב זה והדיון הופסק לשעה לטובת התייעצויות, בסיומן הושגה פשרה על פיה, לגבי ישיבות ההסדר יהיה רשאי השר לשקול הסרה או התלייה מהרשימה אם נעשתה קריאה לאלימות נגד חיילי צה"ל ע"י הנהגת הישיבה, או אם חדלו להתקיים התנאים המנויים בסעיף 6(2) לאותו קובץ תקנות, המתנה הכרה בישיבת הסדר בכך שתכנית הלימודים בה כוללת הכנה ועידוד לשירות צבאי משמעותי. לגבי הישיבות הגבוהות הציוניות והישיבות הגבוהות והכוללים החרדים תישאר הסמכות הקיימת בחוק לשר הביטחון, המאפשרת לו להסיר ישיבה מן הרשימה, אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.

היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מירי פרנקל-שור, הסבירה כי החוק לא קבע את האפשרות של הנסיבות האחרות לגבי ישיבות ההסדר, ותיקון 19 לחוק אמר כי אי התקיימות תנאי מתנאי ההכרה כן מאפשר הסרה, ודרך פרשנות משפטית אפשר להתמודד עם האתגר, ולפרש  קריאה לסירוב פקודה כאי התקיימות התנאי של עידוד לשירות צבאי משמעותי. 

ח"כ שלח: "אני לא מבין איך אפשר לתת דיחוי גיוס למוסד שראשו קורא נגד הגיוס. זו פריבילגיה לפנים משורת הדין, שחייבת להישלל בעת שנוצרת פגיעה בערך השירות. טכנית אולי אפשר לפרש את הדברים כך, אך יש גם רובד הצהרתי. קריאה לסרב לשרת בגדוד מעורב היא לא בהכרח סירוב לשירות, ואח"כ יהיו פה התפלפלויות משפטיות ואי אפשר לקבל את זה במהות".

ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "חייב להיות ברור מהישיבה הזו שרוח המחוקק היא שגם לדבר נגד שירות משותף או נגד שירות נשים זה אי עידוד לשירות משמעותי".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד): "מה שקורה בדיון הזה הוא איך להגן על ראשי ישיבות שקוראים לסרבנות ואיך לתת למי שלא משרת יותר ימים לנסוע לחו"ל מאשר זה שמשרת. אנחנו, בשמם של המשרתים, הובסנו. על האפליה של בני הישיבות מול החיילים אין כל התייחסות. כואב לי להגיד שמה שעושים כאן בשעתיים האחרונות זה כדי לוודא שיש את התנאים הטובים לאלו שלא משרתים".

ח"כ יוגב: "אין כאנשי הציונות הדתית הרואים בשירות הצבאי מצווה ומתנגדים לסירוב פקודה. כל מה שביקשנו הוא הסדרה ברורה של סמכות שר הביטחון לסגירתן של ישיבות, על מנת שלא אמירה של אמונות ודעות תורניות של ראשי ישיבות יחשבו כסירוב פקודה ועילה לסגירת ישיבה שלמה. שמחתי ששר הביטחון ביקש גם הוא, יחד עם הסמכויות, את ההגעה להסכמות".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני): "אם השר היה חייב להסיר מהרשימה ישיבה שקוראת לסירוב, הייתי מבין את הצורך בהתפתלות משפטית, אבל ממילא השר רשאי, לא חייב, כפי שכתוב. חייבות להיות הגדרות ברורות ברמה ערכית, כי זה ביטחון ישראל. לא ייתכן שגם אם ישיבה תפעל 99% מהזמן לעידוד גיוס, ומישהו מהנהגתה יקרא לסירוב פקודה ספציפית, נגד פינוי מאחז מסוים, ואז במקרה הטוב רק יתחיל דיון בסמכות השר".

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, העמיד בשלב זה את התקנות להצבעה, והן אושרו, כאמור, ברוב קולות של 8 תומכים וארבעה מתנגדים.

שגית לוי,
0 תגובות