"ישוב כאוב, אך מנוסה וחזק"

אמש לאחר צאת השבת, יצאתי לנווה צוף, בכדי להיות עם החברים מהישוב וממועצת בנימין בכאב ובצער. פגשתי את התושבים כתושב המועצה וכנבחר ציבור. 

זהו ישוב כאוב, אך מנוסה וחזק. זוהי מועצה שלצערינו מנוסה מאד באירועים קשים ועובדת ברגישות ובמקצועיות.

כעת מה עושים.
א. כמפקד בצה"ל תמיד ידענו: לטרור אכזרי לא נכנעים, טרור מכניעים, וזהו זה.
ב. טרור מכניעים על ידי ריבונות. הדלק לטרור הוא התקווה לריבונות, את הדלק הזה צריך לייבש, וזהו זה.
ג. לא תולים את ציפיותינו ולא את ביטחוננו במכחיש שואה ומאדירי שהידים, ביטחוננו בהר הבית ובכל שיטחה של ארץ ישראל יהיה אך ורק באחריותנו, וזהו זה.
ד. ביטחון משיגים לא ברפיון ובנסיגות, אלא בחיזוק צדקת דרכנו בעם ובעולם, לחזור שוב ושוב בתוכינו, ובקרב העולם כולו, ארץ ישראל, ירושלים והר הבית, שייכים רק לעם ישראל, וזהו זה.
ה. במישור ההתיישבותי, ננחם את משפחת סלומון והישוב, נתחזק ברוחנו, נחזק את מרכיבי הביטחון ונכפיל את תכנון ובניית יחידות הדיור והתשתיות בנוה צוף ובכל ההתיישבות. כל ניסיון להחליש את ההתיישבות ייענה בהגדלת החיים. אנו חמישים שנה ביהודה ושומרון, ואנו לא מתכוונים לזוז מכאן, וזהו זה.
ו. המחבל הוא בן מוות, ויש להחיל עליו עונש מוות. משפחתו דינה גרוש וביתו טעון פיצוץ.
אנו עם חפץ חיים שחזר לארצו, היינו כאן לפני, ונהיה כאן אחרי. לא הייתה כאן מדינה פלסטינית, וגם לא תהיה כאן מדינה פלסטינית, וזהו זה.

" ואומר לך בדמייך חיי."

מוטי יוגב,
0 תגובות