פי 200 מגודלה של ישראל

מפגש פסגה של ראשי מדינות וישגרד נערך בהונגריה: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, ראש ממשלת צ'כיה בוהוסלב סובוטקה, ראשת ממשלת פולין ביאטה שידלו וראש ממשלת סלובקיה רוברט פיקו.

לאחר מכן דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפורום כלכלי ישראל-הונגריה:

תודה רבה, ראש הממשלה אורבן על שהזמנת אותי להונגריה ולפסגת וישיגרד.

אני שמח מאוד להיות פה אתך ועם כל שריך ועמיתיך. אני הבאתי אתי את חבר הכנסת אייכלר וכמובן את כל משלחתנו, שגרירנו שנמצא כאן, ואנשי העסקים מישראל ומהונגריה. הם כבר יודעים שהונגריה היא עסק טוב.

מכאן, נלך לבקר במקום הולדתו של בנימין זאב הרצל. הציונות, התנועה למען המדינה היהודית המודרנית, נולדה בהונגריה. ללא הגאונות של הרצל, לא היינו פה. אני לא הייתי כאן היום ואני חושב שגורלו של העם היהודי היה שונה מאוד. הרצל הגה את הרעיונות שלו בגיל 36, ובגיל 44 הוא כבר נפטר. שמונה שנים – זה הכול. כשהגה את הרעיונות והתחיל לדבר על מדינה יהודית ועל הקמת צבא יהודי לאחר מכן, כולם אמרו לו שהוא משוגע. הוא שמע זאת לעתים תכופות מספיק וחשב שאולי הוא באמת משוגע.

ולכן, הוא הלך לדבר עם חבר שלו, שהיה גם יהודי הונגרי – מקס נורדאו. נורדאו היה אחד המשכילים הגדולים של סוף המאה ה-19. בשנות ה-90 של המאה ה-19 הוא כתב ספר שבו חזה את כישלון הסוציאליזם והקומוניזם. הוא שמע את הרצל ואמר לו: "ידידי, תיאודור, אתה אולי משוגע, אך אם אתה משוגע, אני משוגע גם כן". השותפות בין שני היהודים ההונגרים הללו הניעה את התנועה שהובילה בסופו של דבר להקמת המדינה היהודית. אז יש לנו רגש מיוחד להונגריה, והוא מחוזק בדרכים רבות.

אתמול ביקרתי את הפועל באר שבע, האלופים שלנו, שמשחקים הערב, וראיתי שאנו באצטדיון פושקאש. אני זוכר את פושקאש. יש דברים מעטים שקשורים לכדורגל שזכורים לי מילדותי. אני זוכר את פלה, משנים מאוחרות יותר, ואני זוכר את פושקאש. אני זוכר גם כאשר שחקן ישראלי הבקיע שער נגד יאשין, וזה כל מה שאני זוכר.

אז יש לנו סימפטיה טבעית להונגריה וזיקה טבעית בין המדינות. אני חושב שזה בא לידי ביטוי בחדר הזה.

אך קיים קשר נוסף. ראש הממשלה אורבן סיפר שהוא ביקר בישראל לפני כ-12 שנה. במהלך הביקור שלו הוא שאל אותי מה הוא יכול ללמוד מהניסיון שלי, הייתי לפני כן שר אוצר וראש ממשלה. אמרתי לו, ואומר גם לכם, אפשר היה לחשוב שהטכנולוגיה היא הדבר החשוב ביותר. אפשר היה לחשוב שמתמטיקאים, מהנדסי תוכנה, מהנדסי מכונות או רופאים הם המקצועות החשובים ביותר. הם אמנם חשובים מאוד, אך הם אינם ראשונים במעלה, הם במקום השני. אוכיח לכם זאת.

הייתה מדינה שבה היו המתמטיקאים הטובים ביותר, הפיזיקאים הטובים ביותר והמטלורגיים הטובים ביותר בעולם. אך המדינה הזאת הייתה ענייה מאוד. קראו לה ברית המועצות. כאשר לקחו את המתמטיקאים או הפיזיקאים הללו והבריחו אותם, הוציאו אותם משם ושמו אותם על מטוס והביאו אותם לפאלו אלטו, בתוך שבועיים הם הפיקו ערך מוסף שהביא לעושר גדול.

מה שחשוב יותר הוא השוק. אם יש טכנולוגיה מצוינת אך אין שוק וכלכלה ידידותית לשוק, לא מגיעים לשום מקום. אך עם כלכלה ידידותית לשוק, במוקדם או במאוחר יובילו כוחות השוק לטכנולוגיה שרוצים.

זה היה הדבר המרכזי שניסיתי להביא לכלכלה הישראלית בדרכי שלי.

הכלכלה הישראלית החלה ככלכלה סגורה מאוד. ויקטור ואני שוחחנו אתמול בערב ושאלתי אותו מה שינה את דעתו, הוא הרי גדל במערכת קומוניסטית. הוא אמר לי שהגיע לאוניברסיטה ופגש שם פרופסור שהשפיע עליו. אני קראתי בגיל 16 את איין ראנד והחלטתי שהכול צריך להיות על פי עקרונות החופש. עד גיל 21 זה עבר לי, אך קראתי את מילטון פרידמן, קראתי את פרידריך האייק וחשבתי שהם צודקים יותר בדעותיהם מאשר האחרים. הם טועים. חייב להיות איזון מסוים אך זה חייב לנטות לכיוון השוק כי השוק הוא הדבר החשוב ביותר.

משום כך, מה שעשינו, והניסיון שעליו שאלתם אותי, היה לשחרר את הכלכלה, להוביל אנשים אל כוח העבודה, להפחית את השליטה הממשלתית בכלכלה, לעודד תחרות והפרטה ועוד פעולות רבות. זה לא היה קל. אני אומר זאת מכיוון שאני רואה את מה שאתם עשיתם. החלתם רפורמות רבות ובחלקם אתם מקדימים אותנו, בניידות עובדים אתם מקדימים אותנו וזה חשוב מאוד. ואני חושב שאנחנו יכולים ללמוד זה מזה.

קיימות גם הגבלות. תמיד נכנסים גם שיקולים לא כלכליים שמובילים מדיניות לאומית, ואיני רוצה לשוב לגיל 16.

אך מה שקרה בישראל היא מעבר מכלכלה תחת שליטה רבה לכלכלה חופשית יותר, ודבר דומה קרה כאן בהונגריה, תחת הנהגתך ויקטור, ואפשר לראות את הצמיחה של שתי הכלכלות.

וכעת נכנס אלמנט הטכנולוגיה. בהינתן כלכלה חופשית למדי, הטכנולוגיה נוסקת. בישראל, ראשית, איננו מכתיבים דבר. יש הרבה עסקים בנדל"ן ובשירותים צרכניים שאינם עדיין הי-טק אך הם מצליחים מאוד. הצריכה בישראל צומחת ב-5% בשנה לערך. ברור שהעסקים הללו מצליחים מאוד, חלקם נמצאים כאן, והם ימשיכו.

השוק קובע מה עובד, לא אני מכתיב זאת. איני מעמיד פנים כאילו אני קובע. אך אנו רואים את ההתפתחות של הטכנולוגיה. המקום היחיד שבו התערבתי בשוק, מלבד בניית תשתיות, כבישים, סיבים אופטיים ודברים כגון אלה, הוא בתחום אחד בלבד – הגנה בסייבר. אתם רוצים לראות מה שעשינו בסייבר?

מכיוון שאנו יודעים שכלכלת האינטרנט תצמח בלאו הכי, והיא הולכת לצמוח בקצב מואץ, התחלתנו להשקיע בהגנה בסייבר וזה אחוז ההשקעה בישראל מהשקעות בעולם.

אפשר לראות את 2016, אלה ההשקעות הפרטיות מרחבי העולם בהגנה בסייבר, ו-20% מכל ההשקעה בעולם מושקעים בישראל. זה פי 200 מגודלה של ישראל במונחים של גודל האוכלוסייה. אנו משקיעים בסייבר מכיוון שזאת עלות אבודה, במילים אחרות, אנו משלמים על המועצה לביטחון לאומי שלנו. החלטתי שנזיז את המל"ל שלנו למקום הזה. זה 100 מטר באוניברסיטת בן גוריון בנגב. יש שם אוניברסיטה, את המל"ל שלנו ו"סייבר ספארק" – פארק סייבר. החברות הטובות ביותר בהגנה בסייבר מכל העולם באים לנגב, למדבר הישראלי, משום שהם רוצים לנצל את הכישרונות הללו. אנו מעודדים אותם לבוא. נתנו הטבות מסוימות. וזאת הייתה הפעם הראשונה שהתערבתי בתעשייה מסוימת משום שאני יודע כמה זה חשוב לביטחון הלאומי שלנו ולכלכלה שלנו.

ביקרתי שם ביחד עם סטיב פורבס ממגזין פורבס. רציתי להראות לו את כל היזמים, ישראלים צעירים שמקימים עכשיו עסקים בתחום ההגנה בסייבר בבאר שבע. באחת מהחברות הללו ראיתי בחור כבן 25. הוא היה צעיר מאוד ומוכר לי מאוד. שאלתי אותו מאיפה אני מכיר אותו והוא ענה שבעבר הוא היה מתדרך אותי מטעם המל"ל. שאלתי אותו מה הוא עושה כעת? הוא אמר לי: "עכשיו? עכשיו אני עשיר".

אז חשוב שהחברות יהיו עשירות והעובדים ירוויחו מכישרונם, מההשקעה שלהם והסיכון שהם לוקחים. זה חשוב. אחרת, האנשים המבריקים הללו לא יתקדמו לשום מקום והכלכלה לא תתקדם לשום מקום.

קודם השוק, אחר כך טכנולוגיה, והשילוב הזה נתן לישראל אפשרויות מצוינות בתחומים רבים שלא אפרט כאן.

אני חושב שהגיוני ששתי מדינות כמו שלנו – הונגריה וישראל – שקידמו את הכלכלות שלהן על עקרונות השוק, כעת ישלבו כוחות בנושא טכנולוגיה ובעסקים באופן כללי, איני מגביל את זה. אני חושב שאתם תוכלו לקבל את ההחלטות הללו טוב יותר מאשר ראש הממשלה הזה וראש ממשלת הונגריה. אתם מכירים את העסקים שלכם טוב יותר משאנו מכירים אותם. עשו מה שנכון עבור העסקים שלכם. החוק שלנו הוא לוודא שלא נתערב ושנסייע לכם במידה שנוכל.

החלטנו ליצור קבוצה לשיתוף פעולה טכנולוגי כדי לקדם תחומים מסוימים ואני רוצה להבהיר למה אנו מתכוונים בכך. יש לנו בישראל דרישה גוברת בתחום ההיי-טק. איננו מצליחים כעת לספק את הדרישה משום שאנו נתקלים במגבלות כוח אדם. יש לנו מספר מוגבל של מהנדסי מחשבים, מתמטיקאים וכד'. אנו מכשירים עכשיו עוד. חשבתי שיהיה רעיון טוב להזמין מהנדסי מחשבים, מתמטיקאים ואנשי תוכנה מהונגריה וממדינות וישיגרד שיבואו לישראל לעשות התמחות בישראל. זה דומה מאוד למה שעשו יזמים ישראלים שהלכו קודם לעבוד בעמק הסיליקון. שם הם ספגו את התרבות, הם למדו מה לעשות בחברות ההזנק והם שבו לישראל ופתחו עסקים משלהם.

אני חושב שאנחנו יכולים לפתור שתי בעיות בפעולה אחת. זה רעיון שעליו אנו דנים שלפיו נביא צעירים מוכשרים מהונגריה וממדינות וישיגרד נוספות לישראל לתקופה מסוימת ואז יוכלו לשוב למדינותיהם, שם יקימו עסקים משלהם. לכם יהיו שותפים ישראלים בהיי-טק ובכל תחום בעסקים. אני חושב שזאת שותפות טבעית. זאת ידידות מופלאה והיא יכולה לפרוח והיא אכן פורחת ומשגשגת והיא תיטיב עם שתי המדינות.

דבר שלמדתי הוא שהשוק קודם והטכנולוגיה שניה והשילוב ביניהם מצוין. השילוב בין הונגריה לישראל מצוין.

תודה רבה.
 

אורי רבינוביץ,
0 תגובות