"בממשלה מרגישים שלא צריך להתאמץ"

"יש בארץ אבטלה נמוכה, אז בממשלה מרגישים שלא צריך להתאמץ, אבל אני כבר מיואש מהמחסור החמור בעובדים מקצועיים לתעשייה", כך הצהיר יו"ר מרחב צפון של התאחדות התעשיינים, התעשיין הנרי צימרמן, בדיון מיוחד של ועדת העבודה של הכנסת, על המחסור החמור בעובדים מקצועיים בתעשייה.

צימרמן המשיך ואמר כי "כיו"ר מרחב הצפון אני מבקר בכחמישה מפעלים בשבוע ואני די מיואש ודואג מאוד. התחושה היא שלא מבינים עד כמה המצב חמור. למפעלים אין עובדים והם במצוקה אמיתית שפוגעת ביכולת שלהם להמשיך ולפעול. רק כדי לסבר את האוזן, ההתאחדות ערכה לאחרונה מספר ירידי תעסוקה בכל רחבי הארץ. בירידים השתתפו כ- 100 חברות שהציעו 2,500 משרות, אולם קיבלנו בסך הכל רק כ- 450 קורות חיים. זה כלום וזה אומר הכל. הבעיה המרכזית לדעתי היא תדמית התעשייה. לעבודה במפעל יש תדמית גרועה מאוד והמדינה צריכה לעזור לנו לשנות את זה. בנוסף כמובן אין מספיק הכשרות מקצועיות".

ח"כ מירב בן ארי (כולנו), שניהלה את הדיון, הגיבה לדבריו ואמרה כי "המצב של חוסר העובדים בתעשייה הישראלית כיום הוא פועל יוצא של דור שלם שנחסך ממנו לצערנו, החינוך הטכנולוגי. עלינו לעשות ככל הניתן על מנת לשפר את מצב החינוך הטכנולוגי, את מצבן של המכללות הטכנולוגיות וקורסי ההכשרה המקצועית, כל זאת על מנת לאפשר לעובדים מוכשרים ומקצועיים להשתלב בתעשייה הישראלית".

ח"כ עופר שלח (יש עתיד) הוסיף ואמר בדיון כי התעשייה הישראלית נמצאת במצוקה קשה: "התעשייה המסורתית היא הבסיס של כלכלת ישראל, והיום היא כמו תאונות הדרכים: כולם מדברים על זה והממשלה לא עושה מה שצריך. המחסור בעובדים הופך בהדרגה לסכנה קיומית לתעשייה כולה. חובה לייצר מערכת שלמה, שתכשיר תלמידי בית ספר ומבוגרים ותדאג לתעסוקה שלהם בהמשך. מה שלא נשקיע בו מיליונים היום נצטרך לתקן במיליארדים בעתיד, והזמן הולך ואוזל".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) הוסיפה ואמרה כי התעשייה קורסת. "ישנה בעיה אקוטית של כוח אדם מקצועי, הגענו למחסור של אלפי מהנדסים ועובדי תעשייה. אחת הבעיות המרכזיות היא שהממשלה מעבירה סמכויות כאתנן פוליטי, כך לדוגמא, החינוך הטכנולוגי עבר ממשרד הכלכלה למשרד הרווחה, כאשר ברור כי הנושא צריך לעבור אל משרד החינוך – שיתווה תוכנית ארוכת טווח לטיפול בנושא. בנוסף, המכללות הטכנולוגיות מתוקצבות בחסר לעומת אוניברסיטאות. כאשר הפער ביניהן מגיע לעשרות אלפי שקלים לסטודנט.

אנשים היום הולכים ללמוד מקצועות טכנולוגיים, כאשר אין להם מושג מהי התעשייה הישראלית, על הממשלה לפעול להנגיש את התעשייה הישראלית ולמצב אותה כאחד מגורמים המחזקים את המשק.  על מנת לחזק את התעשייה המדינה חייבת לעודד אוטומציה של המפעלים – זה לא נועד להחליף את כח האדם המקצועי שיצטרך להפעיל את אותן המכונות אלא אחד מהכלים המרכזיים להגדלת הפריון במשק."

מנהלת תחום החינוך הטכנולוגי-מקצועי בהתאחדות התעשיינים, טל לוטן ציינה כי "כיום היעד שלנו הוא להגיע  לכך שכ- 48 אחוז  מהתלמידים בישראל, ילמדו במסלולי החינוך הטכנולוגי-מקצועי. כדי להשיג מטרה זו, צריך אכן לפתור את בעיית הדימוי וזאת על ידי בתי ספר ברמה גבוהה עם  ציוד חדשני ואטרקטיבי שיגרום לתלמידים לומר 'וואו, אני רוצה להיות חלק מהדבר הזה שנקרא תעשייה'. כמו כן, צריך לפעול להגדלת היקפי התלמידים, כדי שאנשים יאמרו וואו. כמו כן צריך רפורמה בחינוך- אמנם  יש הכשרות מקצועיות אחרי הזנחה ארוכת שנים אבל זה מעט מדי. צריך להגדיל את ההיקפים".

כיום התעשייה הישראלית סובלת ממחסור חמור של אלפי עובדים בכל הרמות - החל מעובדי רצפת ייצור, דרך טכנאים והנדסאים וכלה במהנדסים. בסקר שערך לאחרונה האגף למחקר כלכלי של התאחדות התעשיינים, עולה כי כ-80%-85% מכלל המעסיקים מצביעים על קושי ממשי בגיוס עובדים מקצועיים.

המחסור מוביל לפגיעה ממשית בכושר התחרותיות של התעשייה הישראלית, פוגע בפריון של המשק, וכבר היום מביא לסגירת או העתקת מפעלים ופסי ייצור לחו"ל.

מקצועות בולטים שחסרים כיום במשק ובתעשייה: רתכים ומסגרים (כ-2000 עובדים) חשמלאים ומתקינים (כ-3000 עובדים), מפעילי מכונות (כ-2500 עובדים), נהגי משא כבד (כ-5,500) ועוד.

 

 
עודד בן דוד,
0 תגובות