ח"כים נגד יועצים משפטיים

שיא חדש במתיחות בין חברי הכנסת לבין היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

 

לאחר מספר דיונים ללא התקדמות בנוגע למענק למפעל הנחושת בתמנע, 'ערבה-מיינס', דרשו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) וחברי ועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה, למצוא פתרון שיאפשר למפעל, לקבל מענק שיאפשר לו להמשיך לפעול בישראל ויימנע את העברתו לאתר מכרות זהה בירדן.

הח"כים הביעו חשש שסגירת המפעל תוביל לפיטורי מאות עובדים בדרום וכן תרעומת קשה, על-כך שסיכומים בין הוועדה לדרגים המקצועיים בעת הדיונים על חוק ששינסקי 2 למיסוי רווחי יתר הנובעים מניצול משאבי טבע (אושר ב- 2015), אינם מכובדים עתה ע"י אותם גורמים. תכליתו של חוק ששינסקי 2 היתה לטפל ברווחי היתר של מפעלי ים המלח, אך נכלל בו גם מפעל 'ערבה-מיינס', אף שאין לו רווחי יתר, רק על-מנת למנוע עתירה לבג"צ מצד כיל, בטענה שהחוק לא חוקתי מכיוון שזה חוק לגורם אחד בלבד. עתירה שבה היה לכיל סיכוי גדול לזכות. נוכח הרצון להימנע מעתירה לבג"צ, ביקשו אז היועצים המשפטיים, שלא להחריג את 'ערבה-מיינס' מהחוק ולאחר מו"מ מול חברי הוועדה, ניתנה התחייבות שלטונית שהמפעל לא ייפגע כתוצאה מחקיקת החוק והוועדה אכן אישרה אותו.

עתה, מעלים היועצים קשיים משפטיים בהעברת הסיוע, ובכלל זה, מענק כספי למפעל. במהלך הישיבה היום, לאחר שהתברר שאין התקדמות והיועצים מתבצרים בעמדתם, כי אין דרך להעביר מענק למפעל, אמרו הח"כים שמדובר בשבירת האמון בין ועדת הכספים לדרגים המקצועיים במשרדי הממשלה, שכן הוועדה לא היתה מאשרת את ששינסקי 2 כפי שאושר אילולא הסיכומים כי יינתן מענה לבעיות של ערבה-מיינס.

לאחר שלא הושגה הסכמה, הודיעו הח"כים שיקדמו חקיקה שתאפשר את מתן המענק, בין אם באמצעות תיקון לחוק ששינסקי 2, כך שערבה-מיינס יוחרג ממנו ובין אם בחקיקה ישירה שתאפשר את העברת המענק. 

יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, פתח באומרו, כי "יש כאן דבר חמור, כי אנחנו כאן בוועדה העברנו את ששינסקי 2 ואז עלתה השאלה מה עושים עם מפעל ערבה-מיינס, ואמרנו שעל-מנת שהמדינה לא תיפול בבג"צ, אנחנו  מכניסים גם אותו לחוק. אך יש התחייבות של הממשלה למפעל הזה, כי יש שם הרבה עובדים והוא גם לא קשור באמת לששינסקי 2, אך ככל שעבר הזמן התברר שהממשלה לא מעבירה את מה שהתחייבה ויש חשש שהמפעל יעבור לירדן והעובדים יפוטרו. היה צריך להגיד את זה בעת החקיקה, כי אז לא היינו מעבירים את החוק כפי שהוא. אנחנו מרגישים מרומים. הוליכו אותנו שולל. יש לעמוד בהתחייבות השלטונית ואם יש בעיות משפטיות היו צריכים להגיד את זה אז והיינו מטפלים בכך. בכל מקרה לא היינו משאירים את המצב כפי שהוא".

יו"ר הקואליציה, ח"כ ביטן: "היו סיכומים והיתה התקדמות אך משרד האוצר הוריד את גובה המענק שהוא מוכן לתת ל- 35 מיליון ₪ ואח"כ לאפס, כי היועצים המשפטיים באוצר ובמשרד הכלכלה לא מסכים. לגיטימי הוויכוח כמה לתת, אך לבוא ולומר אחרי שהיתה התחייבות שלא נותנים דבר, זב כבר דבר אחר. ברור שאם ערבה-מיינס לא היה בחוק, אז כל החוק היה רק על כיל ולא היה עומד בבג"צ. היתה התחייבות שלטונית ויש גבול להפקרות. לכן אני הכנתי הצעת חוק שאותה נגיש כבר השבוע, כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, על-מנת לקדם הנושא. גם אם ועדת שרים לענייני חקיקה תתנגד נעביר זאת על אפם וחמתם".     

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שהשתתף בישיבה, הודיע ש"לא תהיה התנגדות, וכי שר האוצר יתמוך החקיקה".

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד): "מלכתחילה הצעת חוק נקודתית היא רעה, אך בזבזנו כל כך הרבה שעות בדיונים כאן בוועדה שלא הובילו להתקדמות וזאת לאחר שיש התחייבות שלטונית, אז תעמדו בה. אנחנו מרגישים נבגדים ועל-כן, אנחנו כולנו נתמוך בחקיקה שתאפשר לתקן את המצב".

מנכ"ל האוצר באב"ד: "אני מקבל את מה שאמרו חברי הכנסת. הסיטואציה שנוצרה בעקבות ששינסקי 2 לא היתה בכוונתנו באוצר, החוק לא נועד לערבה מיינס. המצב שלהם הוא לא כמו טרום ששינסקי 2. קיימתי מספר לבקשת ועדת הכספים במטרה למצוא את הדרך לתקן את העיוות המהותי-כלכלי כלפי משקיעים שבאו לישראל ומה שהוצב לפניהם והגענו להסכמה מקצועית שהסכום טרום ששינסקי היה 35 מיליון ש"חץ. זאת כשיש הסכמה ויש תקציב לעשות את זה, אך נתקלנו בבעיות שהעלו יועצים משפטיים במשרדי האוצר והכלכלה, שטענו שאין ערוץ שניתן לחלק סתם כסף, כי מדובר גוף פרטי ויש לעשות עפ"י תבחינים מקצועיים. לכן אני תומך בהצעת ח"כ ביטן. לא יתכן שהגוף הזה שבא להשקיע כאן תחת הנחות מסוימות, לא יקבל את המענה ומצד שני, אנחנו  מחויבים לקיים את החוק ומי שמפרש החוק זה היועצים המשפטיים ואני קורא לחברי הכנסת לקדם את החוק כמה שיותר מהר".

מ"מ היועץ המשפטי במשרד האוצר, אסי מסינג: "יש מניעה משפטית להעביר כסף לערבה מיינס. במרכז ההשקעות נקבע כי יינתן מענק שלא יעלה על 20% מסכום ההשקעה למפעל שמבקש. הבקשה של ערבה מיינס אושרה ב- 2009, מענק שלא יעלה על 115 מיליון ₪ ותקופת ההקמה היתה אמורה להסתיים לפני 4 שנים ביולי 2013. אך מטענות שונות טרם הסתיימה הקמת המפעל, בגלל בעיות מול רשות מקרקעי ישראל בעיקר ולכן כתב האישור למפעל הוקפא מספר פעמים ויפוג באוגוסט 2017. אכן בעקבות קשיים נוכח חקיקת ששינסקי 2 ביחס לערבה-מיינס, הוקם 'צוות הארבעה', שכלל את מנכ"לי משרדי ראש הממשלה, האוצר, כלכלה והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, צוות שאמור היה להציע פתרונות. הוחלט לתת מגן מס שמשמעותו מגן עד סך של 670 מיליון ₪ לערבה-מיינס, שמתחשב בהפסדים שצברה החברה לפני הקמת המפעל שניתן יהיה לנקות לצורך חישובי המס. לפרוטוקול לא נאמר שהמדינה מתחייבת לייתן סכום נוסף לערבה-מיינס. המענק לא יוכל להיות מוצדק משפטי. ניתן לפצות את המפעל באמצעות חקיקה, אך למיטב ידיעתי, עד היום אף גורם לא קיבל פיצוי כספי בעקבות הליך חקיקתי ויש לכך משמעותיות תקדימיות וגם לגבי מנהל תקין. לגבי מדיניות מס, מדינה סוברנית לשנות את מדיניות המס ואינה מנועה מכך ובנוסף, לטעון שהיתה כאן עוולה חוקתית בחקיקת הכנסת, הכנסת לא תטען כך".       

היועצת המשפטית בפועל של משרד הכלכלה, איילת זלדין: "כתב האישור ניתן בעקבות הליך תחרותי כבר ב- 2009 לזכיין והחברה היתה אמורה להשלים כבר ב- 2013 הרבה לפני ששינסקי 2, אך הקפאנו את כתב האישור הרבה פעמים בגלל נסיבות שלא בשליטת החברה מול רשות מקרקעי ישראל, וכתב האישור הוארך שוב ושוב והגענו לששינסקי 2. לחברה יש אישור על 115 מיליון ₪ ופנינו לחברה מ- 2009 ואנחנו ב- 2017 בגלל שרצינו לאפשר את פעילות המפעל. לא בוצעה שום השקעה עד היום במפעל אז מחזיקים כתב אישור חי בצורה יוצאת דופן וחריגה ולא ניתן להשאיר חי לנצח, וזה אירוע שכלל לא קשור לכתב האישור אלא בגלל ששינסקי, לא ניתן סתם תוספות לכתבי אישור".        

שרית פלבר משרד המשפטים: "גם המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה, מאיר לוין, סבור שיש מניעה משפטית להעביר את המענק".

יועץ למפעל ערבה-מיינס, יוסי שניר: "השקענו 250 מיליון דולר, יש לנו 250 עובדים חלקם מהדרום, חלקם מאילת ומהפזורה הבדואית וחלקם מהצפון. המכרה עובד, המפעל עובד, כבר 8 שנים בתוך המכרה והולכים לקלוט עוד 300 עובדים סה"כ 450 עובדים ישירים וייתן כ- 1700 מקומות עבודה באזור אילת עפ"י חישוב של משרד הכלכלה. ההתחייבות שלנו בכתב האישור רק תושבי ישראל. עובדי ניקיון, שמירה מורים, 40 נהגים וכד', כל אלה ייצרו עוד 1700 מקומות עבודה, סה"כ נספק 2000 מקומות עבודה באזור אילת שמבוסס על תיירות וכאן מקומות עבודה יציבים. אנחנו עומדים להשקיע עוד 350 מיליון דולר. לפתח מכרה לוקח לפחות 8-9 שנים ופיתחנו ויש לנו 40 ק"מ של מנהרות מתחת לאדמה".       

מנכ"לית ערבה-מיינס בע"מ, קרלה גרסיה גרנדוס: "כאן בישראל החליטו שיש מכרה ויש מפעל ובעולם זה לא כך, אלא ביחד והחליטו שלמפעל מגיע מענק ולמכרה לא, והמענק רק למפעל. אך זה לא הולך כך כי אי אפשר שיהיה מפעל ללא מכרה ומכרה ללא מפעל. אחרי ששינסקי אנחנו נמצאים במצב שיש לנו מפעל שרוצים לבנות כאן ורוצים לראות אם ניתן לבנות המפעל בירדן. רצינו להביא העופרה מירדן לכאן במפעל. אם יש אפשרות לבנות כאן נבנה אם לא נלך רק לפרוייקט של ירדן. לא בנינו מ- 2013 ו- 2014 כי עוד לא קיבלנו את כל האישורים, לקח הרבה זמן לקבל תב"ע".

בשלב זה של הדיון עלו הטונים וחברי הכנסת הביעו תרעומת קשה על נציגי הייעוץ המשפטי במשרדים. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני אמר למסינג: "את מה שאתם אומרים היום הייתם צריכים להגיד כשחוקקנו את ששינסקי 2" ופנה לח"כים: "היועצים המשפטיים לא מנהלים את המדינה, רק נותנים ייעוץ משפטי".    

ח"כ דוד ביטן: "לא נאמר שום דבר לפרוטוקול מצד היועצים המשפטיים בשעתו ולא התעקשנו על-כך כדי לא לייצור בעיה מול בג"צ. אבל היתה גם היתה התחייבות וגם מסינג עצמו השתתף בדיונים ובמו"מ על רקע ששינסקי 2. נתקן את חוק ששינסקי שיחול רק על כיל ושאתם תתמודדו מול בג"צ".

גפני אמר לנציגי ערבה-מיינס: "אנחנו הולכים לתהליך בעייתי ולא מתכוונים להשאיר אתכם לבד" ואז הוסיף: "העברתי את ששינסקי 2 וקיבלנו את העיקרון שמי שמקבל ממה ששייך לאזרחים ישלם מס יתר, אך היה ברור לכולם שערבה-מיינס לא בעסק אך הסכמנו שיהיו בפנים כדי להימנע מבג"צ, אך סוכם שהם יקבלו פיצוי. המצב הוא שהגיע לכאן חוק שפגע במפעל ללא הצדקה ועתה מסרבים לסייע להם. לטעון היום טענות משפטיות זה 'משפטי סדום ועמורה', כי הייתם צריכים לומר את זה אז, כי היינו מוציאים אותם מהחוק ואז הייתם מתמודדים בבג"צ. אם תעמדו על זה נעשה חוק לתיקון לששינסקי 2 ויעבור פה פה-אחד וששינסקי 2 לא יחול על ערבה-מיינס ואז תפסידו את המיליארדים מרווחי היתר של כיל בגלל בג"צ. תעשו חשבון מחדש האם אתם נשארים בעמדה שלכם, אחרת זו נקודת שבר בין ועדת הכספים ללשכות המשפטיות, כי שיקרתם לנו ועכשיו אתם באים אחרי שהכל נגמר".

מסינג הגיב על הטענות הקשות ואמר: "מוטב היה אילו השימוש במונחים סדום ועמורה לא היה נעשה.  הטחתם בנו דברים קשים ואף איום בשבר. אני לא מכיר לשכה משפטית שנתנה התחייבות שניתן לתת כסף מתחת לשולחן למפעל שנפגע מחקיקה של שינוי מדיניות המס. אם אני קובע שיש מניעה משפטית זה לא עניין למו"מ. אם רצתה הכנסת במקור להעביר את החקיקה בהחרגה של ערבה-מיינס אז הדרך הנכונה היתה לעשות את זה שלא בדרך עקיפה".    

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) למסינג: "אל תגיד 'מתחת לשולחן', כי זה היה כאן על השולחן, היתה התחייבות".     

יו"ר הוועדה גפני סיכם: "אנחנו נקדם את תיקון החוק או חקיקה שתאפשר סיוע למפעל, נשמור על כבודנו ועל העובדים בנגב והבעיה הזו תיפתר. האמירה מתחת לשולחן לא מתאימה לנו, אין לי כל אינטרס בערבה-מיינס. נקבל החלטה דמוקרטית. הכנסת לא כפופה ליועצים המשפטיים של הממשלה". "פעם אחרת" אמר גפני למסינג, "אתה תהיה יועץ משפטי של ערבה-מיינס ותגיד אחרת. אני לא משנה דעתי, רוצה שתהיה תעסוקה בנגב וועדת הכספים תסייע למפעל על-מנת שיישאר".

שי טלמור,
0 תגובות