היה דיון והשמיים לא נפלו

חזון אחרית הימים. התקיים בוועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת דיון ציבורי בשאלת שיטת המינוי של נשיא לבית המשפט העליון. סניוריטי כן או לא. בהשתתפות שרי משפטים לשעבר משני הצדדים. בלי חלוקה של שמאל וימין. וזה היה דיון ענייני, ומכובד, ורציני. וחלק מהאנשים השמיעו עמדות מפתיעות. לא הולכות בתלם. 

דיברו שופטים ושופטים לשעבר. שרת המשפטים ושרי משפטים לשעבר. בשני הצדדים. חברי כנסת בעמדות חוצות מפלגות. אקדמאים ואנשי ציבור. היה דיון והשמיים לא נפלו. אם כי היה מאבק רציני כדי שהדיון הזה לא יתקיים.

השופטים היו די צפויים והלכו באותו כיוון. אבל ביילין השמיע דעה נגד הסניוריטי. ולבני, שניהלה מאבקים לא פשוטים נגד המערכת וחוקיה, נשאה דברים נרגשים על הצעד הזה כחלק ממהלך שלם נגד עוצמתו של בית המשפט.

אז האם דיון הוא באמת חשוב? או שהדיון דווקא מעורר מדנים והיה עדיף שלא יתקיים? והאם הדיון הזה ייזכר פעם כאירוע חשוב, שבו לראשונה התקיים דיון כזה וניתנה הלגיטימיות לטיעונים התומכים בשינוי? או שהוא ייראה כעוד ישיבה ועוד דיון שרק חיזק את הסדר הישן?

אני לא יודעת. אבל אני שמחה שהוא התקיים. גם אם לא יקרה שום דבר מעשי.

רות גביזון,
0 תגובות