פיצוי כספי למפוני גוש קטיף

שואלים אותי לא מעט על הפיצוי הכספי שקיבלו מפוני גוש קטיף. למה למשל ההורים שלי לוקחים היום משכנתה שנייה, אם קיבלו פיצוי נאה כל כך. לפניכם חלק קטן מהתשובות.

הפיצוי לא ענה מעולם על הנכסים של התושבים. את ערכי הבתים חישבה המדינה כאילו נמכרו בקיץ 2004 בו התקבלה החלטת הממשלה על ההתנתקות. זה פחות או יותר הסכום שקיבלה כל משפחה. הבעיה היא ששווי הבתים בגוש היה באמת קטן יחסית, בעיקר בגלל הטרור והמיקום הפריפריאלי.

וכבר אז, בעצם, אי אפשר היה לרכוש דירה דומה במחיר דומה בשום מקום אחר בארץ. אנשים חויבו למעשה להוסיף מכספם הפרטי כדי לממן את מעבר הדירה הכפוי שלהם. תוסיפו לזה את הסחבת האדירה של הממשלה בשיקום הקהילות, ירידת ערך הכסף והעלייה העצומה במחירי הדיור בארץ, ותקבלו כסף שהפך לבדיחה של ממש.

תוסיפו לזה את השנים הארוכות בקראווילה צפופה בה נולדים מדי פעם ילדים, דבר שגרם לרבים להרחיב על חשבון הפיצויים שלהם את המבנה בסכומים גדולים. שלא לדבר על ריהוט ששכב שנים במכולה רותחת בקיץ וקפואה בחורף, ומטבח שהתאים רק לבית הקודם. ריהוט וציוד חשמלי וביתי עצום שהתאים לבית גדול ומרווח ולא לקראוון קטן נהרס.

תוסיפו לזה את העובדה שאף אחד לא סגר להורים שלי את המשכנתה שלקחו על הבית היפה שבנו בקטיף. המגורשים הם שכיסו בכספי הפיצויים שקיבלו את ההלוואות שלהם. ממילא מובן איך זה שאנשים בגילאי החמישים הרעננים שלהם לוקחים היום הלוואה עם החזר של עשרות שנים בפעם השנייה.

אנשים איבדו את מקומות העבודה שלהם, הוותק ודרגות השכר שצברו. אנשים שעבדו קרוב לבית ואיבדו את מקום עבודתם, למשל ההורים שלי, נאלצו כשעברו ליישוב החדש לקנות שני רכבים על כל המשמעויות של רכש כזה. כולם בקהילה מרהטים למעשה את ביתם בפעם השלישית.

אי אפשר לחשב את כל אלו כשאתה עוקר אנשים מביתם ואי אפשר לפצות על דבר כזה. תחילה חישבה המדינה את עלות הגירוש בקצת יותר משני מיליארד ש"ח, אבל כבר לפני שבע שנים עבר הסכום את העשרה מיליארד, והוא עוד ממשיך לעלות. ועדיין כפי שהראיתי לא השיבה המדינה את כל הרכוש שגזלה בכוח.

זה פוסט שהיה לי לא נעים לכתוב. הוא מדבר נכוחה בכסף, עניין שמעולם לא העסיק את אנשי גוש קטיף התמימים הממלכתיים ואוהבי הארץ. הם באו לחולות כחלוצים וחולמים והקימו קהילות איתנות ומלוכדות. הטרור לא עצר אותם ובוודאי שלא חוק פינוי-פיצוי ויונתן בשיא (כתבתי עליו פעם, בתגובה השנייה).

אבל מעבר להצגת האמת ההיסטורית יש לדעתי בעובדות האלה עוד הארה עכשווית על עולמם של אנשי שמאל, מלפיד ומפלגתו דרך אנשיו של כחלון ועד כמובן העבודה ומרצ ההו זכויות האדם, אלה האומרים נפנה עוד עשרות אלפי אולי אפילו מאות אלפי אנשים, נפצה אותם ויבוא שלום על ישראל. עזבו לרגע את השלום שלכם אנשים נאורים, בואו נדבר על בני אדם

צוריאל חלמיש,
0 תגובות