מה קורה עם מעבר בסיסי צה"ל לנגב?

במסגרת ציון יום הנגב קיימה הוועדה לביקורת המדינה ישיבת מעקב בנושא מעבר בסיסי צה"ל לנגב. דו"ח המבקר מאוגוסט 2015 הצביע על שורת ליקויים ביישום החלטת הממשלה בנושא ובהם עיכוב בהכרעה בנוגע למקורות מימון למעבר יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב, היעדר סיכום בנוגע לתמיכה באנשי הקבע העתידים לשרת בנגב ופתרונות תחבורתיים למעבר צה"ל לנגב.

משרד מבקר המדינה העיר בדו"ח כי מאחר ששימורו של ההון האנושי המשרת ביחידות המתוכננות לעבור לנגב ועידודו לעבור להתגורר בנגב הוא אתגר מרכזי מאוד בהצלחת המעבר, סוגיית העתקת מקום מגוריהם של משרתי הקבע הופכת למהותית ומשמעותית ולמדד להצלחת המהלך. על כן, חשוב להגיע לסיכום בנוגע למעטפת משאבי אנוש המאושרת תקציבית והכוללת מרכיבים לעידוד, תמרוץ ותמיכה במעבר מקום מגורים, בשילוב הטיפול בהיבטים כלל-משפחתיים כמו תעסוקת בני ובנות זוג, תרבות ופנאי.

אשר לפתרונות התחבורתיים, המהווים נתיב קריטי להצלחת המהלך, מעיר משרד מבקר המדינה, שעל הגורמים הרלוונטיים להכריע בהקדם בסוגיות שטרם באו על פתרונן, ולפעול ללא דיחוי להסדרת אופן הגעת החיילים לבסיסים, כמו גם להשלמת הפתרונות התשתיתיים שאושרו.

תא"ל יוסי ביינהורן, מנהל ביקורת מערכת הביטחון במשרד המבקר ציין כי הדו"ח מתמקד בשתי יחידות מרכזיות שצריכות לעבור לנגב, התקשוב והמודיעין, "שאלנו את עצמנו מה יהיו החסמים לכך שהיחידות החשובות האלה לא יצליחו להגיע לנגב ולעמוד בלוחות הזמנים. צריך לזכור שיש לצה"ל תחרות קשה עם השוק האזרחי, ויש לאנשים האלה אפשרויות אחרות."

איציק כהן, מנהל מעבר דרומה במשרד הביטחון: "המכרזים של קריית  התקשוב וקריית המודיעין יצאו לדרך ומתקדמים ע''פ התוכנית. קריית ההדרכה אוכלסה לפני כשנה, כך שמעבר צה''ל דרומה מתרחש מול עיננו. היה עיכוב של שנתיים בתהליכים בגלל בעיות של תקציבי ממשלה שלא עברו אבל אנחנו כבר אחרי זה. מבחינת התועלות הכלכליות מתוך 18 קבלנים שבנו את הקרייה 10 מתוכם מהנגב. ישנם כמיליארד התקשרויות עם עסקים בנגב שזה 57% מכלל התקציב. הליך המכרז נותן עדיפות לעסקים מהנגב. מרבית החברות בנגב היו שותפות לביצוע בקריית ההדרכה. כ500 עובדים מתפעלים את קריית ההדרכה, מרביתם מהנגב. 

יונת מרטון רזון, משרד הביטחון, מינהל המעבר דרומה:'' בימים אלה שמשרד הביטחון עוסק בבניין קריית התקשוב וקריית המודיעין אנו פועלים במרץ רב יחד עם משרד החינוך והרשויות המקומיות להכשיר צעירים בנגב בתחומי הסייבר והתקשוב על מנת שיוכלו לתת מענה ולשרת באותם בסיסים המוקמים בדרומה של הארץ. אמרנו שאנחנו רוצים שכוח האדם בבסיסים יגיע מהדרום, אפשרות אחת היא שאנשים יעברו לשם, ואפשרות טובה לא פחות היא להנגיש לילדי הדרום את הנושא. פיתחנו תכניות ופתחנו כיתות ייחודיות ברשויות המקומיות. בכך אנחנו פותחים בפניהם את השערים של יחידות התקשוב ואמ"ן. כמובן שאנחנו מייצרים להם מקצוע גם לאחר הצבא."

ח"כ טלי פלסקוב:  זה לא מספיק להעביר פיזית את הבסיסים אלא צריך להעביר את האנשים, ולא בכוח אלא מתוך בחירה. אני לא חושבת שאנחנו הגענו למצב שאנשי קבע עוברים לנגב. לגבי ההחלטה לתמיכה כלכלית בישובים, התקצוב שלה מסתיים השנה אז אנחנו צריכים להוציא קריאה להמשך תקצוב הפרוייקט כי עוד לא השגנו את המטרות שהצבנו.

ח"כ מאיר כהן: הייתי  מהשותפים הראשונים שלהליך החשיבה של העברת הבסיסים. צה"ל לא עניין אותנו, אנחנו חשבנו מה צהל יכול להביא איתו. הסתכלנו על ההיבטים האזרחיים. רצינו ליצור ארגזי כלים שייטיבו עם הישובים שלנו.  עדיין אין תנועה של מעבר אוכלוסייה לנגב, אני גם לא בטוח שזה יקרה בשנים הקרובות. אבל מצב שני אני יכול לברך על כך שמשהו טוב קורה בישובים, ברפואה, במערכות החינוך בתשתיות. יש עדיין אתגרים רבים, בעיה מרכזית שהתכנית הזו לא התייחסה אליה היא שאלת הבדויים בנגב ומדובר בפצע פעור.

ח"כ חיים ילין: הנגב הוא עתיד המדינה, לנגב אי אפשר להביא את הים, אבל אפשר להביא תרבות וחינוך ואיכות חיים. אני לא מופתע שצה"ל הוריד את הבסיסים אבל האנשים לא עברו. הכשל הוא לא אידאולוגי אלא תפיסתי. ברגע שיש רכבת לבאר שבע ב58 דקות אז למה שאנשים יעזבו את אזור הנוחות שלהם?  כשכולם מבסוטים בצפון שהולכים לחבר אותם לרכבת אני אומר להם שזו פשיטת הרגל שלהם. במקום זה צריך את הכסף הזה להשקיע במקומות עצמם. אין לנו מקום אחר במדינה לקלוט את כל היהודים שהפוליטיקאים כל הזמן אומרים להם לעלות. איפה הם יחיו? רק בנגב, אין מקום אחר.

ח"כ דב חנין: "צריך לבחון את ההשפעה של המהלך על היישובים הבדואים והערבים בנגב. אנחנו מדברים על ישובים שלפעמים נמצאים 100 שנה מאחור וגם הם צריכים להיות בהסתכלות הרוחבית חלק מהשינוי שאנחנו רוצים לקדם בנגב."

מ"מ יו"ר הוועדה ח"כ איל בן ראובן אמר בסיכום הדיון: "הנגב כרגע נמצא בתנופה, הורדת צה"ל לנגב ברמה הלאומית היה כדי להרים את הנגב בכל סוגיית איכות החיים במרחב הגדול הזה שכל כך חשוב למדינת ישראל. הפריפריה של המדינה היא שם המשחק וצריך להעביר משאבים מהמרכז על מנת שאנשים ירצו לעבור לגור שם ושחלומם של הבנים יהיה להישאר ולהמשיך לפתח את אזור. יש פה הרבה תקווה וסיפוק על הדברים שנעשו אבל צריך למקד את המאמץ על הפערים.

לגבי הפסקת התקצוב של התכנית הלאומית לפיתוח הנגב על רקע מעבר צה"ל לנגב ב2017 זה דבר חמור, זה כמו להמריא עם מנוע של מטוס שפתאום באוויר הוא מתקלקל. אנחנו נפנה לכל המשרדים על מנת לדאוג להמשך התקצוב.

גיל צח,
0 תגובות