שקד וארדן נגד האינטרנט

ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות.

הצעת החוק פוצלה מהצעת חוק המקורית להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות והיא כוללת הסדר חדשני שמטרתו להיאבק בפשיעה חמורה באינטרנט באמצעות חסימת גישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות: ארגון הימורים בלתי חוקיים; פרסום תועבה המציג קטינים – פדופיליה; פרסום מודעות זנות; מכירת סמים מסוכנים; מכירת סמי "פיצוציה"; או אתרי אינטרנט של ארגוני טרור. הצעת החוק קובעת לראשונה בחקיקה הסדר המחייב ספקי אינטרנט (הגוף עמו מתקשר הלקוח כדי לקבל שירותי אינטרנט) לחסום גישה לאתרי אינטרנט שבהם מתבצעות העבירות שהוזכרו, או להורות לשירות איתור אינטרנטי (מנועי חיפוש) להוריד את תוצאות החיפוש של אותם אתרים. כמו כן, החוק מאפשר במצבים מסוימים אף לתת צו המורה על הסרת האתר משרת האינטרנט.
בשל האופי החדשני של החקיקה ומשום שחלק משיטות החסימה של אתרי אינטרנט עלולות לפגוע באתרים "תמימים" שאינם קשורים לביצוע עבירות, נוספו במהלך הדיון בוועדה מנגנונים שנועדו להבטיח כי בטרם תיעשה חסימה, תיערך בחינה מאוזנת של כלל השיקולים הנוגעים לעניין. בין היתר, נקבע כי מתן צו חסימה ייעשה רק בידי שופט בימ"ש מחוזי ייעודי לעניין זה; ניתנה הנחייה באשר לשיקולים שעליו לשקול בעת קבלת ההחלטה; ונקבע כי גורמים ציבוריים יוכלו להתייצב בבית המשפט כדי להגן על האינטרסים של כלל המשתמשים באינטרנט שעלולים להיפגע כ"תוצאת לוואי" מהחסימה.
 
השר לביטחון פנים גלעד ארדן: "צעד ענק ליכולת המשטרה להילחם בפשיעה ובהסתה במרחב המקוון. במדינת ישראל קיים מצב הזוי לפיו למשטרת ישראל אין סמכות להגביל או לחסום גלישה לאתרי אינטרנט המעודדים עבירות פליליות או מבצעים אותן. סגרנו היום פער אכיפתי של שנים רבות שבהן החוק הקיים היה מנותק ממגמת המעבר של הפשיעה לרשת. הסמכויות החדשות יאפשרו למשטרה לשים קץ לחוק הג'ונגל ברשת ולהיאבק בפושעים ובמסיתים שהעבירו את פעילותם אליה".
 
שרת המשפטים איילת שקד: "במקום בו האינטרנט הופך לשטח הפקר, במקום בו חופש הביטוי משמש לפגיעה בחיי אדם וניצולם או לשימוש פלילי זה המקום בו על הממשלה לקחת את המושכות ולומר "עד כאן".
 
יו"ר הוועדה חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי): חוק חשוב ומאוזן, הגיע הזמן לשים סוף לאבסורד ולהשתוללות בחסות המרחב האינטרנטי"
 
חלקו העיקרי של הדיון נסב סביב הגשת חומר חסוי לביסוס הצו ושאלת פרסום הגשת בקשה למתן צו באתרי משרד המשפטים ומשטרת ישראל כך שכל הרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאי לפנות לבימ"ש ולהתנגד לכך:
 
חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "יש לנו קושי עם העיקרון בו מתנהל דיון במעמד צד אחד והציבור מיודע בדיעבד. רצינו להוסיף יידוע לציבור לפני ולמעשה ביטלתם את הסעיף וכך אין תהליך אדוורסרי ואין יידוע ולכן מעמד הציבור נפגע עוד יותר. ייתכן שייעלמו אתרים מהרשת לא רק כי היו סחר בסמים או פדופיליה אלא אתרים כמו הימורים על הבחירות בארה"ב או שהם שמאלנים מדי. מי יכול לטעון בשם הציבור".
 
חה"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "מחיקת הסעיף חמורה ומייצרת מנגנון מרחיק לכת. דווקא בנושאים הללו יש משמעות גדולה לפתיחת הדיון בפני אנשים שאינם בעלי האתר כי עלולה להיות פגיעה בציבור מסוים שצריך את האתר לצורך מידע ועוד. המשטרה צריכה לפרסם שתבקש את הדבר הזה ולאפשר לציבור להביע עמדתו. למדינה יש אמצעים לפעול מול העבריינים שמאחורי האתר ולכן אין שום מקום לחומר חסוי ובטח לא למנגנון הפעלה כמו שמוצע. החוק עוסק בממשק עם הציבור. תשכנעו שיש היבט שאנחנו לא יודעים שלא שייך לממשק זה".
 
חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "מדובר על חוק בסיסי שנותן כלים דרקונים לרשות המבצעת. החשש הוא שהממשלה תעביר עוד חוק שבעיניה לגיטימי ואותה רשימה של עבירות כנגדה החוק פועל תלך ותתפח. לפי חוק החרם תסגרו כל אתר שקורא לחרם והשאלה איפה עובר הגבול. התחושה היא שהוא יכול לחול בקלות על דברים נוספים וששומרי הסף אינם מחוזקים דיים".
 
היו"ר חה"כ סלומינסקי: "ניתנת כאן אפשרות מיד לאחר ההגבלה להציג בפני בית המשפט עמדה אחרת במסגרת עיון חוזר,  ואם נגרם עוול כלשהו הוא יתוקן".
 
עו"ד אוסנת חיטרון ממשרד המשפטים: "הפרסום המוקדם עלול לסכל את תכלית החוק כי הוא יזמין צדדים להתדיין בהליך ראשוני ובכך יאריך את התהליך שאמור להתקיים מיידית. בנוסף, בעלי האתר העברייני יוכל להיערך לפני מתן הצו ולהודיע לכל גולשיו על מעבר לכתובת אחרת".
 
ד"ר חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות: "כדי לדעת מי עומד מאחורי האתר, זה מידע שיכול להתקבל ממקורות פנים, האזנות סתר ועוד. כך גם לגבי אתרי הזנות- חלק מתחפש לאתרי היכרויות או פורנו לגיטימיים שמתרחשת בהם פעילות עבריינית. הפעילות החמורה ביותר מותממת בתוך אתר רגיל".
 
תנ"צ ערן קמין, רח"ט חקירות אח"מ: "תוקפים אותנו רבות שאנחנו לא פועלים נגד אתרי ספא או היכרויות שמאחוריהם זנות ואנחנו נדרשים לכלי שמאפשר לנו לפעול היכן שהחקירה לא מאפשרת להגיע דווקא לעבריין עצמו. אנחנו מעוניינים להוריד את האתר שלא יפגע בציבור הרחב ולהמשיך לפעול במישור הסמוי נגד העבריינים כדי לבסס ראיות. אני לא מבין איך זה לא בסדר כשהחשאיות היא משיקולי חקירה. אנחנו מנסים לפעול לטובת הציבור הרחב. למציאות מורכבת כזו דרוש חוק מיוחד".
 
חלקו האחרון של הדיון עסק בהוצאות הצפויות לספקיות האינטרנט:

יהב דרורי מנהל אגף רגולציה ב'פרטנר': "בכל ההסדרים שמבקשים להטיל רגולציה על גופים פרטיים יש הסדרים להחזר הוצאות סבירות, משום הפגיעה בזכות הקניין. אנחנו לא מבקשים להתעשר אלא לקבל הוצאות סבירות. האמירה שהחוק לא יטיל עלינו מטלה נוספת לא נכון. המוצרים לסינון אתרים ללקוחות הם מוצרי מדף שאנחנו רוכשים. כאן מדובר על צווים ספציפיים לאתרים שנצטרך לגשת ולחסום. השיטות וההיקפים משתנים כל הזמן ואין לדעת כמה שימוש יהיה לחקיקה. אם לא תהיה מטלה גדולה לא נטריד סתם. פגיעה שבצידה אין פיצוי אינה חוקתית".
 
תנ"צ קמין: "מדובר בהיתממות. גם לספקי תקשורת יש אחריות. מעבר לאחריות החברתית מחויבת המציאות, הספקיות מסננות באופן וולונטרי לפי בקשות לקוח, כך שהיכולת קיימת ולא מדובר על היקף עבודה משמעותי. בהסדרים משפטיים שונים כמו הגבלת שימוש על מקום או הוצאת צווי מסמכים לא ניתן תשלום לבנק על ההדפסה" .
 
היו"ר חה"כ סלומינסקי הציע "שהסעיף לא ייכתב ומה שיקרה הוא שאם העלות נמוכה –לא תבואו לבקש ואם היא גבוה זה יגיע לשופט שיאשר או לא את ההוצאות. הרושם הוא שיש הליכים פשוטים זולים ואם הם יקרים השופט יפסוק הוצאות".
 
שישה ח"כים תמכו בחוק: היו"ר חה"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) והח"כים ענת ברקו, בני בגין (הליכוד), יעל כהן פארן (המחנה הציוני), טלי  פלוסקוב (כולנו), אורי מקלב (יהדות התורה).


 

שי טלמור,
0 תגובות