בבחירות הצבעתי למפלגת העבודה

השר לשעבר יוסף פריצקי, שהיה במפלגת שינוי של טומי לפיד, אומר שבבחירות האחרונות הצביע למפלגת העבודה, בפעם הראשונה בחיו.

הוא אומר: "הצבעתי למפלגה הזו משום שרציתי כח נגדי לליכוד, כח ממתן ומאזן, שפוי וציוני. האמנתי שהם ירכיבו את הממשלה הבאה או, לפחות, יצטרפו אליה ככח משפיע.

לשמחתי (באמת) זכה המחנה הציוני ב 24 מנדטים. מספר מרשים. 80% מן המנדטים של הליכוד. נו?? אמרתי לעצמי,, עכשיו הגיעה השעה לניהול מו״מ קואליציוני".

אבל, הוא אומר, המפלגה הזו, על שלל מנדטיה, החליטה להתחפש למר״צ ולצעוק מן האופוזיציה. 24 מנדטים יכלו לעשות שינוי של ממש בפוליטיקה הישראלית, אבל הם הפקירו את הזירה לימין המשיחי ולחרדים!

פריצקי אומר: "שוו בנפשכם ששרת המשפטים היא ציפי לבני ולא איילת שקד. איזה שופטים היו מתמנים? שוו בנפשכם ששר החינוך אינו נפתלי בנט אלא עמיר פרץ, מה היו מלמדים בחינוך הממלכתי? דמיינו ששר הבריאות אינו יעקב ליצמן, וששר הפנים אינו העבריין אריה דרעי. .שלא לדבר על תיק החוץ ואולי גם תיק הביטחון. נו, אתם כבר מבינים מה יכול היה להיות כאן.

24 מנדטים - זו אחריות. לא מדובר בסיעת רקק, מדובר בסיעה המייצגת חלק ניכר מן הציבור בישראל וככזו יש לה חובה של ממש להצטרף לשלטון ולא לברבר מן האופוזיציה.

אז נכון, לא כל המטרות היו מושגות. חיי היום יום בקואליציה כזו היו רצופי משברים ותככים ומה לא. אז מה? קואליציה אינה פיקניק והיא מחייבת עמל רב, אכילת מרור כמעט מדי יום ושאר מרעין בישין, אבל האלטרנטיבה למדינת ישראל, לנו, הקיימת היום, היא גרועה הרבה יותר.

בקיצור, מה יצא לי מהצבעתי? קדחת! כלום! יוק! אני לא בחרתי בסיעה כדי לקרוא את הגיגיה של מרב מיכאלי או של יוסי יונה. לא בחרתי כדי שנחמן שי יסע לכינוסים בחו״ל. בחרתי במפלגה שתשפיע על סדר היום! שתיטול חלק בתקציב ובהכרעות הגורליות כאן.

והנה מתרגשים ובאים הפריימריז, ואין ולו מועמד אחד, האומר בפומבי שישקול כניסה לקואליציה. מה מעניינת אותי התייפייפות הנפש הזו של המועמדים והצהרות הרהב האוויליות שלהם? אני רוצה מפלגה שתהיה בשלטון! שתיתן לי ושכמותי ולו מעט ממה שאנו מאמינים בו. כי בפוליטיקה העכשווית לאופוזיציה משמעות מועטה ביותר,אם בכלל. אם, שוב, נקבל אותו הדבר - מה בצע לנו בכל זה??".

יובל ספיר,
0 תגובות