פגישות בין הורים חילונים לילדיהם?

הוועדה לזכויות הילד קיימה דיון בנושא 'זכות הילד לקשר עם הוריו על רקע חזרת הורה בשאלה'.

במהלך דיון שעסק במניעת פגישות בין הורים שבחרו לקיים אורח חיים חילוני לילדיהם, סיפר האב כי הסדרי הראייה שקבע בית הדין הרבני אינם מכובדים. אם לשישה: "4 וחצי שנים שאני נאבקת לראות את ילדיי ולא הוטלה סנקציה אחת על האב". נציג בתי הדין: "הרחקת הילדים לא נעשית בידי הדיינים אלא על ידי ראשי הקהילה"

יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון הציעה לבתי הדין לכנס פורום מקצועי לפתרון הסוגיה: "זה פשע. אנחנו רוצים שלילדים האלה יהיו הורים"

היא אמרה: "מטרת הישיבה היא לדון בתופעה שבה קורעים בקור רוח ובאכזריות ילדים מאחד ההורים רק בשל מידת הדתיות שלו. אנחנו מבקשים לגעת במשמעות עבור הילדים, בחשיבות הקשר עבורם וכן במה שזה עושה להורה שנאסר עליו לפגשו את ילדו. היינו עדים למקרה ההתאבדות של אסתי ויינשטיין וכאמא אני יכולה להבין מה עובר על אישה או גבר כשקורעים את הילדים מהם. יש כאן הורים עם עדויות קורעות לב ואנחנו כאן כדי לעזור להם ולילדיהם לזכות אחד בשני".

אביבה, אם לשישה שהתגרשה ובחרה לקיים אורח חיים חילוני: "אתמול בצהריים קיבלתי טלפון ממישהי שביטלה לי את פגישותיי עם הילדים  היום. אין לי למי לפנות, הסיפור הזה נמשך כמה שנים, איבדתי את הזכות לראות את ילדיי. אני נאבקת כל הזמן על מנת לראות אותם. בית הדין החליט על משמורת משותפת אך זה לא נאכף ולא נעשה דבר. על מנת לראות אותם התבקשתי להתלבש צנוע. זו שיטה, אין דרך לאכוף את זה. אני כאן כי אני רוצה תשובה בשביל הילדים שישאלו אותי כל חייהם איפה הייתי כל הזמן הזה. אף אחד לא יחזיר לי ולהם את השנים האבודות. תחליטו עכשיו שאתם מחזירים לי את האפשרות לראות את ילדיי".

ח"כ שאשא ביטון: "גזלו מהילדים את הזכות לראות את אמם. הקהילה "מוקיעה" מעצמה את האישה או האיש שחוזרים בשאלה. זה פשע לקרוע את הילד מאמו או אביו על רקע מצב דתי".

שימי, התגרש לפני כעשור: "התיק נמצא בדיונים בבית הדין הרבני שהחליט לא להחליט 6 שנים, במהלכן יצאו 5 תזכירים מצד עובדת סוציאלית  שבכולם מוצגת דמות של אב למופת שעושה טוב לילדים שלו, נטעם גם נטען שהאם משתמשת במידת הדתיות כקרדום לחפור בו. ומה יצא מזה? כלום. הסדרי הראייה לא נאכפים, לא ראיתי את ילדיי במשך שנה. לא חזרתי בשאלה כדי שאוכל לראות את הילדים, שופט בית הדין הרבני אמר לי שאם לא אנהג לפי האג'נדה הדתית לא אוכל לראות את ילדיי. האם רשמה אותם לבית הספר מבלי שאדע היכן הוא, אני כעת פחות חרדי ממנה ועל הבסיס הזה מונעים ממני לראות את ילדיי".

רחלי: "זה 6 שנים שאני רואה את הילדים שלי פעמיים בשבוע בלבד אחרי שנים שהייתי אם מסורה. כל הפשע שלי היה שאני לא מספיק דתיה".

ד"ר רפי רכס, סגן יועמ"ש לשיפוט הרבני, בתי הדין הרבניים: "מה שחשוב לבית הדין הרבני בצורה חד משמעית היא אך ורק טובת וזכויות הילד. בית הדין הרבני מפעיל את כל כובד משקלו הרבני וההלכתי על מנת להבטיח זאת".

ח"כ שאשא ביטון: "פסיקת בית הדין על פניו הייתה בסדר. יש הסדרי ראייה, אך הם לא נאכפים. הילדים לא פוגשים דווקא את מי שעבר לצד השני של המתרס - חזר בשאלה או נעשה פחות דתי. איפה אתם כדי לאכוף את הסדרי הראייה?".

ד"ר רכס: "ניכור הורי הוא אתגר של כל מערכת המשפט. חשוב לדווח לבית הדין והוא עושה הכל על מנת לאכוף את הסדרי הראיייה. הרחקת הילדים לא נעשית בידי הדיינים אלא על ידי ראשי הקהילה. בג"צים בנושא לא התקבלו, בית המשפט העליון השתכנע בכל המקרים שלא להתערב, אפילו לא במקרה של אביבה. מטרתנו היא שהילדים ייראו את ההורה גם אם זה שינה את אורח חייו כי הם חייבים את שני ההורים".

ח"כ שאשא ביטון: אינכם מצליחים לאכוף את הסדרי הראייה והקהילה מוקיעה אותם החוצה. אתם חלק מהקהילה, מדובר פה בדיני נפשות. אני מצפה מבית הדין והקהילה שישתמשו בכל הכלים, פורמאליים או לא פורמאליים, כדי שהילדים יוכלו להיות עם הוריהם".

אביבה: "4.5 שנים ולא הוטלה סנקציה אחת על האבא".

מירי ספיר, עו"ס מחוזית לסדרי דין, משרד הרווחה: "אנחנו כותבים תזכירים וחוות דעת בנושאי משמורת והסדרי ראייה עבור בתי המשפט ובכלל זאת גם בתי הדין הרבנים. מידת הדתיות של ההורה אינה מהווה פקטור בתזכירים הללו. לרוב טובת הילדים היא להישאר אצל הורה ששומר על אורח החיים שהילדים מכירים, זה קורה גם הפוך - כשההורה מחליט לחזור בתשובה. במקרה שהורה לא מקיים את הסדרי הראייה אנחנו מכניסים את חוק הנוער לפעולה וההורה מגיע למסגרות החרדיות ופוגש שם את הילד".

פנינה ברנס, מפקחת יחידות הסיוע, משרד הרווחה: "האג'נדה היא להביא את ההורים להסכמה על קשר של הילדים עם שני ההורים. אנחנו נעזרים  בפסיכיאטר ופסיכולוג כדי לעשות הכל כדי להעביר להורים את ההבנה לגבי באיזה המחירים שהילד ישלם אם לא יעמוד בקשר עם שני ההוריו".

יאיר הס, מנכ"ל עמותת הלל: "אנחנו מטפלים ב100 הורים שיצאו בשאלה ורבים מהם מתעסקים בסוגיית המשמורת, הקשר הם ההורים  והאפשרות להיות איתם. לא הכל זה בתי הדין, יש מערכת שלמה שעושה את המוות לילדים האלה וכדי שהילדים לא יהיו בקשר עם הצד החילוני".

עירי ריצ'י, מתנדבת עמותת הלל: "נושא משמורת של ילדים לא צריך להיות בבית הדין הרבני. שיטפלו בגט, הנושא של משמורת קריטי לבריאות  הנפשית של הילדים".

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון: "אני פונה לבתי הדין - בואו נשב בצורה מקצועית, בהרכב שתבחרו, נחשוב על כל ההיבטים המורכבים, על פתרונות כדי למנוע את המצבים האלה בתוך החברה החרדית. אנחנו רוצים שלילדים האלה יהיו הורים. אני ממליצה כוועדה שתישקל האפשרות שנושא המשמורת יוצא מסמכות בית הדין הרבני לטובת בתי המשפט לענייני משפחה, כדי שנוכל לשמור על אובייקטיביות עד כמה שניתן".  ​

שי טלמור,
0 תגובות