נשקלת התרעה למעסיק לכתב אישום

ועדת החוקה חוק ומשפט קיימה דיון מיוחד במסגרת מעקב אחר יישום חוק העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, תשס"א-2001, בראשות חה"כ מיכל רוזין (מרצ).

חה"כ רוזין פתחה את הדיון ואמרה כי יש הצעת חוק לשנות את מניעת ההעסקה כבר לשלב הגשת כתב האישום וכי "השאלה העקרונית איך משרד  החינוך מתגבר על נושא ההעסקה בעבודות קיץ או אחרות עם ילדים, שלכאורה פחות נבדקות והן פרצה פוגענית". היא ביקשה לדעת "האם התגבשה תכנית תקציבית וחוקית לנושא קבלת הנתונים הממוחשבת של כוח אדם בכספת של משרד החינוך והאם אפשר להרחיבה לדברים נוספים כמו תנועות הנוער ועוד. כמו כן, ביקשה לדעת מה היכן הכשל בפרשה הנוכחית ומהם נתוני הגשת כתבי אישום נגד מעסיקים.

חה"כ אורלי לוי אבקסיס: "כשחוקקתי את החוק עלה הנושא של חקירה תוך כדי הליכים ונאמר שייצרו מנגנון ביניים במקרה חקירה של פדופיליה.  נאלצנו להסתפק בתשובות חלקיות וסיכמנו לעקוב. רצינו פעולות אקטיביות של משרד המשפטים והמשטרה כדי להבטיח שהילדים יישארו מוגנים. חייבים לתת פתרונות למצבי הביניים".

חה"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "לא יכול להיות שלא תהיה לפחות בדיקה מדגמית של המשטרה. זכות החפות היא זכות יסוד שאין לזלזל בה  אבל זכות הילדים לא להיפגע גדולה שבעתיים. חייבים לשנות את החוק משום שמדובר בילדים ובחסרי ישע. לאפשר להם להיכנס לעבוד כשכבר מוגש כתב אישום זו בעיה חמורה".

עו"ד גבי פיסמן ממשרד המשפטים: "קיימנו דיון בשיתוף המשרדים המרכזיים והמשטרה כדי לקדם פתרון שיוביל לתוצאה שאותם אנשים יורחקו ולא יהיו במערכת. הרעיון הוא מענה טכנולוגי בו המידע יוצף בפני הרגולטור הנוגע לדבר, כשנפתחת חקירה או מוגש כתב אישום בעבירות אלימות חמורות או עבירות מין חמורות וכך יוכל הרגולטור לפעול. אותו גורם שמקבל מידע- משרד החינוך הרווחה או הבריאות יוכל להתחיל  לפעול ולהתריע בפני המוסדות הרלוונטיים כרגולטור שאחראי להעסקה. חייבים ראיית רוחב כדי שאדם לא ייפסל במוסד אחד ויפעל בשני. שיקול הדעת צריך להיות אצל הגורם השלטוני המוסמך על פי דין כדי למנוע מצב בו שיקול הדעת עובר לגורמים פרטיים ואותם אנשים לא יועסקו בשום מקום והאפשרות היחידה שלהם תהיה לחזור לפשע".

חה"כ רוזין הזהירה כי "דווקא הרחבת הסל לעבירות כמו סמים ואלימות לא מאפשרת להתריע בפני המערכות על כל אחד מהמצבים כי יש פה פרצה גדולה מדי ועדיף להתמקד בעבירות המין. לכן אני מציעה שתהיה דיפרנציאציה שאדם שנפתחה כלפיו חקירה על פגיעה בקטינים צריך להיכנס למנגנון ההתרעה ומניעת העסקה".

עו"ד לילך וגנר ממשרד המשפטים: "החקיקה מאוזנת כי לא נרצה להגן על קטינים במחיר שאדם חף מפשע יישב בכלא. עצם זה שנפתחה חקירה  או הוגש כתב אישום לא מצדיק להחיל עליו את החקיקה שנועדה למניעת העסקת עברייני מין. הפער בין הורשע ללא הורשע הוא קריטי מבחינת חופש העיסוק. אדם שנפתחה נגדו חקירה עומדת לו חזקת החפות לא כסיסמה ריקה מתוכן. יש מנגנונים שמאפשרים לרשויות רבות גישה למרשם הפלילי משלב פתיחת חקירה. כשמוגש כתב אישום נגד אדם בעבירות מין יש מי שבודק את מסוכנותו ספציפית. הנושא לא פרוץ".

חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אנחנו רואים בעבירות פחותות ביותר שיש נוהל קבוע בנציבות שירות המדינה של השעייה אז לא יכול להיות שבגין  עבירה כזו לא. אף אחד לא מבקש להחיל את החוק על מי שנפתחה נגדו חקירה אבל ראש רשות יכול להשעות עובד שנפתחה נגדו חקירה על עבירת מין. כולנו חושבים שזה צריך להינתן לא רק במגזר הציבורי אלא להתריע גם במגזר הפרטי- שיידע מעסיק שנגד אדם פלוני נפתחה חקירה בנושא הכה חמור".

חה"כ רוזנטל: "בשוק הפרטי בגלל שלא רוצים לתת מידע החגיגה נמשכת ואנחנו רוצים מנגנון זהה לזה של המדינה. אין לכם מושג כמה ילדים  מותקפים כי הם והוריהם מתביישים. אתם לא מביאים נתונים והטיעונים שלכם מהאקדמיה ולא מהחיים כשכל יום נפגעים ילדים".

חה"כ ענת ברקו (הליכוד): "אי אפשר לזלזל בחזקת החפות אבל אי אפשר לזלזל בכך שהילדים הפכו לטרף קל והשאלה אם יש דרך להדליק  נורות אזהרה מעצם המודעות שיש איזו בעיה גם ללא הליך משמעותי. חשוב לכסות את תקופת הביניים שעד הגשת כתב אישום שלא ייפלו ילדים בין הכיסאות בתקופה הכי רגישה ובעייתית".

עו"ד וגנר השיבה לדברי הח"כים כי יש לתת לנושא הגורמים הפרטיים שאין להם גישה למרשם הפלילי מענה וכי היא לא שוללת לבחון את נושא מניעת ההעסקה לגופים פרטיים כבר משלב הגשת כתב אישום כשמדובר בעבירות מין כלפי קטינים.

רפ"ק ליאורה סולטן יעבץ יועצת משפטית הממונה על חוק המרשם הפלילי במשטרה הוסיפה כי "ראש אח"מ ניצב מני יצחקי מוביל עמדה שכרגע נבחנת להגביל אישור משטרה להעסקה כבר בפתיחת חקירה על עבירות מין שזה יותר נרחב וגם בשלב המידע המודיעיני. ביחס לפרשת המורה הפדופיל אמרה כי "משרד החינוך הוא גוף זכאי והמידע לגבי הגשת כתב האישום כלפי המורה היה אצלו ללא קשר לבקשה. הם אמורים לבדוק כל אדם שמועסק ויש להם את הכלי לכך".

עו"ד בלה רדונסקי ממשרד החינוך: "לאחר המקרה חידדנו נהלים כך שאין אפשרות היום למ"מ להיכנס ללא אישור מוקדם להעסקה שלו. אנחנו לא מקבלים את המידע באופן יזום, אלא צריכים להזין את ת"ז של האדם ולכן חידדנו גם את הבדיקה היזומה. אנחנו רוצים לקבל התרעה מרגע פתיחת חקירה. הוצאנו חוזר מנכ"ל גם של אגף הביטחון כיצד גם מעסיק פרטי אמור לפעול בכל המוסדות בהם נמצאים קטינים לרבות הקייטנות".

עו"ד אורן פז מהפרקליטות: "עדיין לא הוקמה יחידת פיקוח לחוק מניעת העסקה ולו הייתה מוקמת יחידה כזו שתבדוק מדגמית כמו להבדיל אלף  הבדלות בנושא התכנון והבנייה, אולי תהיה בזה הרתעה נוספת".

עו"ד רוני סדובניק המייצגת קבוצת הורים בביה"ס בו הועסק המורה הפדופיל: "יש כאן תקלה שלא נפתחת חקירה פלילית נגד כל גורמי הפיקוח, הנהלת ביה"ס ומשרד החינוך, יש הרגשת טיוח וההורים מתים מפחד לדבר כשאותם גורמים שהתרשלו עדיין מנהלים את ביה"ס". היא הציעה לשנות את הגדרת הפדופיליה שעד כה לא מוגדרת כמחלת נפש  אלא כסטייה ויש 70,000 פדופילים רשומים במאגרי משרד הבריאות. כמו כן אמרה כי לא ייתכן שמספיק אישור רופא משפחה לתעודת מציל וכי לא נדרש אישור משטרה לכל מי שבא במגע עם ילדים.

שרית כהן,
0 תגובות