"הרגולציה מיושנת"

ועדת המשנה לבחינה ומעקב אחר הפקת גז ונפט בטכנולוגיות לא קונבנציונליות ומתחדשות קיימה דיון שלישי בנושא 'הסידוק ההידרולי והשפעותיו על מקורות המים-בעקבות דו"ח הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה'.

יו"ר הוועדה ח"כ חיים ילין פתח את הדיון: "זהו דיון נוסף בסוגיה, בו נעסוק בחומרים, באחסנה ובשימוש - כל תחום ואחריותו. בישראל אין גורם  שמרכז את כל השימושים. ברור לי שיהיה כאן כשל כתוצאה מכך, זה רק עניין של זמן".

בפתח הדיון הציג ד"ר יעקב ליפשיץ, מנהל תחום הידרולוגיה ברשות המים מפות לדירוג הרגישות הידרולוגית בישראל לעניין חיפושי נפט, על פי רגישויות שונות. לפי המפות חלק מאזורי הקידוח נמצאים באזורים בעלי רגישות גבוהה מאוד והאישורים שניתנו הינם לפעולות ספציפיות שלדעת רשות המים לא מסכנות את האקוויפר ואת איכות המים.

בהתייחסו לסכנת זיהומים עקב קידוחי נפט, אמר ליפשיץ כי "מבחינה הסתברותית, תחנת דלק מסכנת את האקוויפר הרבה יותר מקידוח לחיפוש נפט. הסכנה הגדולה של שדה נגב היא מדליפת חומרים על פני השטח הרבה יותר מאשר מקידוחים".

לגבי תלונות שהועברו על ידי תושבים על הימצאות חומרים אסורים באתרי הקידוח ברמת הגולן ציין אילן ניסים, ראש אגף סביבה, מנהל אוצרות טבע במשרד התשתיות כי צוות הבקרה של המשרד ערך 18 ביקורות באתר הקידוח: "בביקורות באתר לא נמצאו חומרים אלו. עשינו בדיקות לא מועטות גם על בסיס שגרתי וגם ביקורות פתע וכל הבדיקות מצביעות על התאמה בין ההוראות, ההרשאות וההיתרים לבין מה נעשה בשטח".

ניסים התייחס לממצאים אחרים שעלו בביקורות: "היו תקלות בטיחות שגרמו לעצירה של הקידוח והיו תקלות של שפיכה של סולר על גבי משטח אטום והייתה עוד שפיכה של חומר שאני לא זוכר אותו אבל זה לא משהו מסוכן שהתקבל בדיווח וגם זה טופל".

ח"כ ילין: "אני לא יכול לישון בשקט כי אני לא מקבל תשובה ברורה שלא השתמשו בחומרים אסורים".

יוסי וירצבורגר, מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד התשתיות: "יכול להיות שהחברה עשתה משהו לא תקין, אני לא יודע, אבל צריך לזכור  שהקידוח תוכנן כך שיזרמו חומרים חזקים ביותר לתוך שכבת האקוויפר. הוא תוכנן שימצאו בו נפט וההוראות של התכנית אומרות איך צריך להיראות הקידוח גם באזורים שזורמים בו מים. האקוויפר מוגן כי תכננו את הקידוח ככה שיזרמו בו חומרים מזהמים מבלי לפגוע בו".

במהלך הדיון התברר כי האחריות על חומרים העלולים לגרום לזיהום קרקע בתהליך הפקת נפט מחולקת בין גורמים רבים ואין יחידה אחת המרכזת את כל הפיקוח. כך לדוגמא, האחריות על פני הקרקע ועד לשבעה מטרים מתחתיה היא על המשרד להגנת הסביבה ומתחת לעומק זה האחריות עוברת לרשות המים.

ח"כ יעל כהן פארן: "מכורח חוק הנפט, יש ממונה יחיד שמפקח על כל העניין הזה וזה כשל. מהדיונים עולה שהרגולציה כאן ישנה ולא מתאימה, לא  מגנה על הסביבה. הממונה על הנפט הוא היחידי שיש לו חובה סטטוטורית לפקח על תהליך הפקת הנפט ואין שום פיקוח על ההשפעה על הסביבה. זה לא הגיוני שבישראל 2017 זו הרגולציה היחידה. אנחנו לא יכולים להמשיך כך כי האסון בדרך".

ח"כ תמר זנדברג: "המסקנה שצריכה לצאת הדיון הזה היא שיפור הרגולציה. הרשת של החוק הסביבתי לא תופסת את הכל וצריך להדק אותה.  חלוקת האחריות בין המשרדים השונים ברגולציה הסביבתית היא בעייתית. צריך ליצור לפחות איזונים בין אנרגיה לבין הגנת הסביבה. אני מציעה הצעת החלטה להתכנס כולנו ולתקן את הרגולציה לטובת מדינת ישראל".

יו"ר ועדת המשנה סיכם את הדיון: "כל עוד לא תבינו שיש כאן כשלים לא נצליח לתקן את הבעיה. אפילו ביקורת אחת אין עליכם. אנחנו מנסים  למנוע את האסון הבא. יש דברים שאנחנו לא יודעים ואותם אנחנו מנסים לחשוף. נקיים עוד ישיבות עד שנפצח את זה. יכול להיות שהכשלים הם בחוק הנפט שחוקק בשנת 52, אם נצטרך נכנס את כל הוועדה ואת השר להגנת הסביבה כדי לקבל את תמיכתו. מי שיודע מה הכשלים הכי טוב זה הממונה על הקידוחים ואנחנו נשב אתו ללמוד את החומר כדי לדעת איך אנחנו משפרים את הרגולציה".     

גיל צח,
0 תגובות