"תעודת יושר" ומחיקת רישום פלילי

הרשעה בפלילים מכתימה את תדמיתו של האדם ואת שמו הטוב. מעבר לכך, במקרים רבים משליכה ההרשעה על היכולת לעסוק במקצועות מסויימים. יש מקומות עבודה רבים, אשר דורשים מעובד פוטנציאלי המבקש להימנות על שורותיהם להציג בפניהם "תעודת יושר". לצורך כך יש לפנות למשטרת ישראל ולקבל מסמך הקרוי "מרשם פלילי", המציג רישומים משטרתיים ורישומים פליליים, אם קיימים.

צעירים רבים פועלים בקלות ראש ומסתבכים בפלילים. קטינים / חיילים, שעברו עבירות בגיל צעיר, "סוחבים" אחריהם רישומים פליליים. גם בגיל מבוגר יותר – מתמודדים אנשים רבים עם רישומים פליליים שונים.

הרשעה בפלילים מכתימה את תדמיתו של האדם ואת שמו הטוב. מעבר לכך, במקרים רבים משליכה ההרשעה על היכולת לעסוק במקצועות מסויימים. יש בנמצא מקומות עבודה, אשר דורשים מעובד פוטנציאלי המבקש להימנות על שורותיהם להציג בפניהם "תעודת יושר". לצורך כך יש לפנות למשטרת ישראל ולקבל מסמך הקרוי "מרשם פלילי", המציג רישומים משטרתיים ורישומים פליליים, אם קיימים.

במשטרת ישראל מתנהלים מאגרי מידע אודות הליכים פליליים:

מרשם  פלילי  – רישומים אודות הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים בעבירות מסוג פשע, עוון, צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה), החלטות בימ"ש לנוער לענין קטינים שביצעו עבירה פלילית ועוד.

רישום  משטרתי  – רישומים פנימיים של המשטרה, כגון על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים, תיקים פתוחים במשטרה, תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד), תיקי חקירה שנסגרו מהעדר ענין לציבור / מחוסר ראיות ועוד.

עקרונית, שני מאגרי המידע הנ"ל הינם חסויים, והתנאים למסירת מידע מתוכם מוסדרים בחוק. לכן, מעסיקים שאינם מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי דורשים מהמועמד עצמו (שזכותו לעיין במידע במרשם הפלילי הנוגע לו) להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי ("תעודת יושר") כתנאי לבחינת העסקתם.

מחיקת  רישום  משטרתי:

לפי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים – רישומים של תיקים סגורים בעבירות שאינן מסוג "פשע" – יימחקו אוטומטית בתום 7 שנים מיום האירוע, ואם מדובר בקטין – יימחק הרישום לאחר 5 שנים, אלא אם כן החליט ראש אגף החקירות והמודיעין החלטה אחרת.

גם אם טרם חלפו 7 שנים – ניתן לפנות בבקשה לביטול הרישום. אבל ניתן להגיש את הבקשה לביטול רק בחלוף 5 שנים מיום האירוע כשמדובר בבגיר, ובחלוף 3 שנים מיום האירוע כאשר מדובר בקטין.

לגבי עבירות מסוג "פשע" – לא יהא ביטול אוטומטי של תיק סגור, וניתן לפנות בבקשה לביטול רישום משטרתי רק בחלוף 7 שנים מיום האירוע.

מחיקת רישום פלילי :

הרשעה בבית משפט – תופיע במרשם הפלילי. רק בחלוף 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות על ההרשעה יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה, אלא לגופים הנקובים בחוק (משטרת ישראל, צה"ל, היועמ"ש, ועדה למינוי שופטים ועוד).

כיצד ניתן למחוק רישום פלילי ? על ידי הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה. מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק החוק לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופות התיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית (מחיקת רישום פלילי). קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי מאפשר לאדם שהרשעתו בפלילים נמחקה – לקבל "תעודת יושר".

כך, לנשיא המדינה סמכויות להעניק חנינה בדרכים שונות: להפחית / להקל בעונש של עבריינים (מאסר, פסילה, קנס), לקצר / לבטל תקופת התיישנות או תקופות מחיקת הרישום הפלילי.

מכוח סמכות זו ניתן לפנות לנשיא המדינה ולהגיש בקשת חנינה, שמטרתה לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, כדי להציג "תעודת יושר" נקיה מרישום פלילי.

כך למשל, נשיא המדינה דאז שמעון פרס נעתר לבקשתם של 59 אנשים נגדם עמדו תיקים פליליים בשל עבירות קלות שביצעו במהלך ההפגנות נגד ההתנתקות, רובם בהיותם קטינים. זאת, מהנימוק שלחובתם היה רישום פלילי יחיד בגין עבירות שביצעו במחאה על תוכנית ההתנתקות, וכאשר העבירות אותן ביצעו לא גרמו לפגיעה בנפש או לסיכון חיי אדם ולא בוצעו בנסיבות מחמירות. ההמלצה ניתנה בשל ההכרה באופייה הייחודי של תוכנית ההתנתקות והאירועים הקשורים בה, שהיו בבחינת אירוע היסטורי חריג ויוצא דופן. מחיקת הרישום הפלילי איפשרה לאנשים אלה להתגייס ליחידות מובחרות בצה"ל ולעסוק בסוגים שונים של מקצועות בעתיד.

בקשת חנינה המוגשת לנשיא המדינה חייבת להיערך באופן מקצועי ומפורט, צריכה לכלול את פרטי האדם, המקרה, פסק הדין, ואת תיאור הנסיבות עליהן מבוססת הבקשה (נסיבות מיוחדות בביצוע העבירה, נסיבות אישיות, מצב רפואי, מצב כלכלי וסוציאלי, תרומה מיוחדת לחברה, חרטה מלאה, שיקום, שינויים במצב האישי או המשפחתי מאז העבירה / ההרשעה ועוד). הבקשה צריכה להיתמך במסמכים הרלבנטיים לבקשת החנינה. כך למשל, אם הבקשה מבוססת על נימוקים סוציאליים, יש לצרף חוות דעת מאגף הרווחה או גורם מטפל אחר. אם הנימוק הוא רפואי – יש לצרף מסמכים רפואיים וכן הלאה.

מחלקת החנינות בבית הנשיא מעבירה את התיק למחלקת החנינות במשרד המשפטים. לאחר איסוף החומר הרלבנטי משגר משרד המשפטים את התייחסות שר המשפטים לבקשת החנינה. נשיא המדינה מקבל את מלוא החומר, ואמור להחליט האם להעניק חנינה.

בטרם הגשת בקשה לביטול רישום משטרתי או פלילי – מומלץ לפנות לעורך דין המבין בתחום ולהיוועץ בו, לרבות לענין הנימוקים לבקשת החנינה והמסמכים הדרושים לשם כך.
 

עורכי  הדין  ורד  כהן  ורענן  בר - און,  ממשרד  בר - און,  כהן,  עורכי - דין,  אשר  מדורג כמשרד  מוביל  בישראל  בעריכת  דין , ובכלל  כך  בתחום  הליטיגציה  –  התדיינות  בבית  המשפט ,  דיני  משפחה  ודיני  ביטוח  ונזיקין ,  כולל  רשלנות רפואית.
 

עו"ד ורד כהן ורענן בר-און,
0 תגובות