חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט

ועדת החוקה חוק ומשפט המשיכה בהצעת חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע"ז–2017, להכנתה לקריאות שנייה ושלישית. הצעת החוק פוצלה מהצעת חוק המקורית להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות והיא כוללת את המישור האינטרנטי המייצר הסדר חדשני שמטרתו להיאבק בפשיעה חמורה באינטרנט באמצעות הגבלת גישה לאתרי אינטרנט שמתבצעות בהם עבירות מסוימות: ארגון או עריכת הימורים בלתי חוקיים הקשורים לפעילותו של ארגון פשיעה; פרסום תועבה המציג קטינים – פדופיליה; פרסום מודעות זנות ומכירת סמים מסוכנים. הצעת החוק קובעת לראשונה בחקיקה הסדר המחייב ספקי אינטרנט (הגוף עמו מתקשר הלקוח כדי לקבל שירותי אינטרנט) להגביל הספקת תוכן אינטרנטי למשתמשים שלהם. לפי הצעת החוק, בית המשפט יוכל להורות לספקים לחסום גישה לאתר אינטרנט; להוריד אתר אינטרנט מהשרת; להורות לשירות איתור אינטרנטי להוריד את תוצאות החיפוש.  בנוסף, בית המשפט יוכל לתת צו אם "אתר האינטרנט הוא של ארגון טרור והגבלת הגישה חיונית למניעת המשך פעילותו באמצעות האתר". הפרה של צו תהווה עבירה שלצדה עונש של שנתיים מאסר.

יו"ר הישיבה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "למרות היכולת לעקוף את החסימות הן מהוות תמרור אזהרה. האפקטיביות מתמעטת אך זה לא  מפחית מחשיבות החוק ומההרתעה לגולשים".

חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "הנוסח בעבר התייחס לסחר בסמים קשים והחריג את הקנאביס. ראוי להשאיר את ההחרגה. אתם משווים קנאביס  לטרור? בנוסף, יש בנוסח הרחבה גדולה של מונח הטרור שבסופו של דבר עלולה להביא לאכיפה פוליטית שתגביל את חופש הביטוי. ראוי להדק את ההגדרות"
 
עו"ד רביד דקל ממשרד המשפטים: "ביחס לטרור ההגדרה מאוד מפורטת לפי המוגדר בחוק המאבק בטרור. בנושא הסמים לא צריכה להיות החרגה, כל אימת שמישהו שמנסה לקדם הפצת סמים. 

היועמ"ש למשרד לביטחון הפנים עו"ד יואל הדר: "עמדתנו לאורך כל התהליך הייתה שאין להחריג סמים קלים. לשמחתנו השרה הנוכחית קיבלה  את העמדה הזו.  ביחס לסחר אין כל מקום להבחנה".

רפ"ק סוני אינגר, קצין מדור חקירות באח"מ: "עולם הסמים השתנה לחלוטין ועבר לרשת. כל אתרי הסמים פותחים אתר ברשת הגלובלית ולא  עושים את ההבדלה בין קשים לקלים. כשנכנסים אליהם נפתח תפריט ידידותי שמאפשר לקנות קוק מבוליביה וקנאביס באותו תפריט".

ביחס לסוגיית הזנות אמרה עו"ד אביטל רוזנברגר, מנהלת המטה למאבק בסחר בנשים כי "קרוב ל-700 אתרים פועלים במרחב האינטרנטי ואם  מטרת החוק היא לכלול את כל העבירות החמורות, למה להכניס רק את הפרסום? הסרסורים עוברים לנתיב פשוט. קיבלתי פרסום שמופיע בו מספר טלפון עם תיק בי"ס, זה לא עונה להגדרות העבירה אבל זה פרסום ליחסי מין עם קטינות. משרד המשפטים והמשטרה יאמרו שזה רק תיק בי"ס. אולי סרסרות היא עבירה מורכבת אבל בואו ניתן לבימ"ש להחליט".

חה"כ עליזה לביא (יש עתיד): "המציאות בישראל השתנתה והכל עבר לזירת האינטרנט. לא נכון לכלול רק את עבירת הפרסום מבלי להתייחס  לשידול, סרסרות, צריכת מין מקטין ועוד. זונות לא צריכות לעמוד בצמתים כי הכל בפלטפורמות אינטרנטיות. אסור לעצום עיניים. זה חלם". היא פנתה לעו"ד רביד: "יש לכם דפוס במשרד המשפטים של חשש ממורכבות. לפי אותם טיעונים חוק הסרטונים לא היה יוצא לפועל".

ד"ר עו"ד חיים ויסמונסקי, מנהל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה: "הפרסום לפי החוק הוא כל הנגשה באמצעות מחשב. סרסרות לא נעברת  על ידי האינטרנט עצמו. את הראייה הנוספת אצטרך למצוא ממילא כי התוכן על פניו בדוגמה של פרסום ילקוט עם מספר טלפון לא מגלה את עבירת הסרסרות או צריכת שירותי זנות. עם זאת, המהלך של הוכחת הסרסרות הרבה יותר קשה מאשר הוכחה שמדובר בפרסום זנות וזה עלול להכשיל אותנו הרבה יותר פעמים".

יו"ר הישיבה חה"כ מקלב אמר כי צריך למצוא דרך לתת מענה לנושא ולכן ישבו הגורמים המקצועיים לבחון שוב את העבירות השונות.

עו"ד אורי סבח מהאגודה לזכויות האזרח העלה את סוגיית התחולה הטריטוריאלית הזהיר ממדרון חלקלק ושאל עד כמה התחולה רלוונטית אם יש חברה שיושבת בישראל ושרתיה בקפריסין. "שאלת האינטרנט שולית- צריך לפעול נגד מבצעי העבירה".

רפ"ק ירון שטרן, ראש חוליית סייבר חקירות במשטרה השיב כי העדיפות היא טיפול במישור הפלילי הרגיל וכי הגבלת גישה תהיה רק במקרה שהוא לא צלח.

ד"ר עו"ד ויסמונסקי: "המיקום הפיזי של השרת בישראל נראה על פניו כתנאי מצמצם מדי, הרבה תאגידים ומשתמשים פרטיים מחזיקים את  המידע שלהם בחו"ל בשירותי ענן, אך מי ששולט בחומר ויכול להסירו הוא אדם שיושב בישראל. לכן, נציע שהמבחן לא יהיה אם השרת בישראל אלא שאדם יחזיק בחומר כדין. התנאי להפעלת הסמכות לפי החוק הוא שמרכז הכובד הוא בישראל. כשהנמען לצו נמצא בארץ ויש זיקה לעבירה נרכשת הסמכות".

נועה אלפנט מנהלת מדיניות ציבורית בחברת גוגל: "התוספת של פעילות עם זיקה לישראל מאוד משמעותית, כי זה יכול להיות כל אתר אינטרנט  בעולם שמתורגם לעברית, התרגום לעברית הוא פעולה פשוטה. התיקונים הללו הופכים כל אתר בעולם לאתר שיכול ליפול תחת החקיקה הזו וזה מצריך חשיבה נוספת".

ג'ורדנה קטלר, מנהלת מדיניות פייסבוק: "כשיש אתר של ארגון שמוכרז כארגון טרור בישראל, אבל בארה"ב הוא לא נחשב ארגון טרור, אנחנו  כפייסבוק חוסמים גישה בישראל אבל אפשר להגיע אליו מחוץ לישראל. האם הכוונה היא להרחבה של חסימה גם מחוץ לגבולות ישראל?"

ד"ר עו"ד ויסמונסקי השיב כי "ההרחבה לא חלה על פייסבוק ישראל גם אם היא מאוגדת בישראל, כי היא לא מחזיקה בשרתים שעליהם יש את  התוכן. החוק יכול לפעול לגבי פרסום בפייסבוק רק על-ידי חסימת גישה, כי פייסבוק חו"ל לא חייבת לציית לחוק הזה כחברה זרה".

0 תגובות