"החלטה שהיא אסון לגליל"

הגברת האכיפה כפי שמוצעת בתיקון 109 לחוק התכנון והבניה תתבצע על ידי היחידה הארצית רק מחוץ לקו הכחול. בתוך הקו הכחול ראשי הערים יהיו אחראים על האכיפה, כך הודיע יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם בדיון על תיקון 109, שעניינו הגברת האכיפה של חוק התכנון והבניה. עוד אמר יו"ר הוועדה: "היכן שיש תוכניות מאושרות, שום דבר מחוץ לקו הכחול לא יאושר. ביישובים שאין להם תוכנית בהפקדה, החוק לא ייאכף במשך השנתיים הקרובות, עד שהתכנון יוסדר. כל תוכנית מופקדת, יתייחסו אליה כאילו אושרה".

במהלך הדיון, בו ניתנה זכות הדיבור לארגונים חברתיים ולראשי רשויות מהמגזר הערבי, קרא ח"כ עבדאללה אבו מערוף כלפי עמותת רגבים: "מי אתם בכלל? חבורה של גזענים". על כך השיב מאיר דייטש מ"רגבים": "אנו בעד הסדרה, במיוחד במקומות שאין להם תוכנית מתאר. אנו נגד הלבנה". 
מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין: "פנינו לבניה ולא להריסה. הצורך שלנו הוא לבנות 100,000 יחידות דיור. 40% מהיישובים הערביים הם בלי תמ"א. החברה הערבית צריכה שני קווים כחולים על מנת לפתור חסמים. תחומי השיפוט – גם כשאני רוצה להתפתח אני לא יכול. במג'דל כרום יש כסף לבניית בית ספר ואין להם מגרש. אנחנו מתחננים לפתור דברים בסיסיים ועל ידינו יש יישובים שאנשים באים מהרצליה למשגב כי הם רוצים איכות חיים".
יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם: "בהרבה יישובים ערביים כל היישוב הוא קרקע פרטית. מה אתה מציע? זו הבעיה המרכזית. בכפר אין קרקע ציבורית של המדינה". ד"ר סוהיל דיאב, ראש עיריית טמרה: "יש ועוד איך". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "בכל הסיורים שערכתי במגזר הבנתי שבתוך הקו הכחול הרוב המוחלט זה אדמות פרטיות". ד"ר דיאב: "50% קרקע מנהל ו50% פרטיות. בתוך הקו הכחול החדש". יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "בגלל שהרחיבו את הקו הכחול. עשו הרחבה של הישוב רק על קרקע מדינה. כשהמדינה מרחיבה היא מעדיפה להרחיב על קרקע מדינה כי אז היא מתכננת בניה רוויה ולא צריכה לשאול את בעל הקרקע".

ד"ר דיאב: "במשרדים מתכננים ללא אבחון. הציגו לנו במצגות הכל בצבע ורוד, אבל המצגת צריכה להיות בצבע שחור. ב-2014 הוועדה המרחבית הוציאה 94 היתרי בניה, ב-2015, 64 היתרי בניה. בשנה שעברה היו בטמרה 279 חתונות. איפה יגורו כל הזוגות האלה?" יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "השאלה גם כמה היתרי בניה ביקשו. האם החבר'ה מגישים מאות בקשות ומאשרים רק עשרות או שבונים בלי לבקש?"

ג'אבר חמוד, ראש מועצת סאג'ור: "תיקון 109 הוא פשוט אסון לגליל. אסון לפריפריה. גם לחלק מהמגזר היהודי. אם לא מלבינים אז גם בבני עייש יש 1500 יחידות דיור שיצטרכו להרוס. החלטות ממשלה קבעו לו"ז לתוכניות המתאר ולהרחבת תחום השיפוט. החלטת הממשלה קבעה שתוכניות המתאר יושלמו עד 1.7.2015. זה לא בוצע. החלטה 959 קבעה שעד ה1.1.2015 יהיה הרחבת שטחי שיפוט. עכשיו רק מקימים ועדה במגזר הדרוזי. אנחנו הגשנו את כל החומרים. ממשלת ישראל לא עמדה בלו"ז.

העבריין הוא לא האזרח. בדין הפלילי יש שותפים, והם יותר גרועים מהאזרח שרק רצה קורת גג. מתעלמים מכל שרשרת האחריות. אני מתפלא על העיתוי של הצעת החוק. החוק לא נותן מענה ליישובים ותיקים שמוגדרים כשיקום שכונות. יוזמת החקיקה הזו הולכת להכניס את המדינה למערבולת. רוב ראשי הרשויות הדרוזיות קוראים לדחות את הצעת החוק ולהקים ועדה לגיבוש כללי תכנון ובניה".

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "מה הפריע לכם ליזום תוכניות מתאר? בירושלים מי שיזם תוכנית מתאר זו העירייה". אחמד מלחם, הוועד הציבורי ואדי ערה: "בצוות ה-120 אמרו שיש ישובים ערביים שאין להם אדמות מנהל. מישהו צריך לדאוג להם. ואיפה שיש אדמות מנהל המנהל, המנהל מחסל את האדמות באמצעות ספסרים. צריך לבדוק אם לפסול את כל עסקאות העשור האחרון. כולנו שמענו שהמנהל העביר אדמות לקק"ל כדי לא לתת לישובים ערביים להתפתח".

יו"ר הוועדה ח"כ אמסלם: "אתה נכנס לפוליטיקה קטנה. המדינה צריכה לתת תשובות לנושא קו כחול לפי צרכי הישוב. בשביל זה היא מדינה".

נביב אסעד, ראש מועצת כסרא-סמיע: "יש לנו יותר מ-150 בניינים שנבנו בעשור האחרון ללא היתר. עד היום הם לא מקבלים טופס 4 לחשמל. אנחנו רוצים פתרון לבתים שנבנו באשמת המדינה. היא הייתה צריכה להרוס כשבנו את היסודות, אבל כשכבר גרים שם שנים אי אפשר להרוס. אנחנו לא רוצים הפקעת הליכים אלא לתת להם היתר, שיתחברו לחשמל. מחכים לאסון?"

יונס מנדה, ראש מועצת ערערה: "יש 23,000 תושבים בתחום השיפוט שלנו. כשאיחדו את ערערה עם ערה גזלו מערה אדמות. המדינה הודתה בכישלון התכנון לחברה הערבית". 

יו"ר הוועדה, ח"כ אמסלם סיכם: "התכנון הכרחי לתושבי המגזר הערבי. התכנון היום לא תואם חיים במאה ה-21. צריך להביא אותם לשם. צעירי המגזר לא יהיו מוכנים לחיות כמו שהם חיים היום. צעיר ערבי, אב לילדים קטנים, רוצה לקחת אותם למתנ"ס, לספריה. הוא אזרח כמוני. בישובים הערביים תכנון כזה. התכנון נועד רק בשביל האזרחים. אם הייתי חושב שזה לא טוב לתושבים לא הייתי נכנס לזה. למדינה יש אחריות, ולראשי הערים יש אחריות לא פחות. הם נבחרו על בסיס שהם צריכים לקיים את החוק. הם לא דחפו לשיפור הנושא". 

הוועדה תקיים פגישת עבודה בהשתתפות נציגי המגזר הערבי ומנהל התכנון לבירור הטענות שתוכניות המתאר אינן עונות על צרכים. כן ילובן נושא הבעלויות על הקרקע ואיך פותרים זאת במסגרת התכנון.

שגית לוי,
0 תגובות