תמרוץ קבלנים לבנייה מתועשת

ועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון בנושא 'קידום טכנולוגיות לבנייה מהירה לפתרון מצוקת הדיור', בהשתתפות שר הבינוי והשיכון, ח"כ יואב גלנט.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב פתח את הדיון: "אפשר לומר שיש שינוי בתחום, נעשים מאמצים רבים כדי להתמודד עם מצוקת הדיור ולמצוא פתרונות. זה לא רק שינוי מעשי, יש גם שינוי בתודעה, הציבור ואנחנו מאמינים שלוקחים את הנושא באופן אמיתי. המדינה מכניסה את היד לכיס, משקיעה מאמצים ואמצעים רבים כדי להתמודד עם המצוקה. יש תרומה לא מעטה לאישים שעומדים בראש המערכת, גם לך כשר השיכון, באמינות, מקצועיות ובדבקות במטרה. המצוקה היא של כולם, צעירים, משפרי דיור, והפתרון צריך להיות לכלל הציבור. בישיבות בנושאים אחרים צפות האפשרויות שהטכנולוגיה יכולה להועיל לנו בהן, אין ספק שגם בתחום הבינוי וזו התרומה שלנו".

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט: "המצב שפגשתי ב-15 במאי 2015 שנכנסתי לתפקיד הוא שלוקח במדינת ישראל 15 שנים מהרגע שאתה מחליט שתבנה שכונה ועד שיכנסו האזרחים לדירות, 7-8 שנים לתכנון ותקופה דומה לבנייה. הלכנו לבדוק את הנושאים הללו ומתברר שברחבי העולם לוקח לבנות שכונה בין 5 שנים במקומות האיטיים לשנה וחצי עד שנתיים במקומות המהירים יותר. שנתיים שלוש בארה"ב, שנתיים בסין".

"באו הסינים והפכו את הנושא לבנייה מתועשת, מהרגע שמתחילים לבנות בניין של 20-30 קומות, לוקח חודשיים שלושה לסיימו. כך נצא בחודש ינואר במכרז הראשון שנקרא תכנן ובנה – גורם יחיד שמבצע את כלל עבודות הפיתוח, הבנייה למגורים, כבישים ובניית מבני ציבור. הפרויקט הראשון יהיה בחריש, פרויקט מתחם האור. תמורת מכירת 1,2000 יחידות אנו דרושים מהגורם המוביל להשלים את כל הפיתוח והבנייה. הבנייה המתועשת תעשה בשותפות עם חברה זרה, שתהייה אמונה על 70 אחוזים לפחות מהפרויקט, היא תביא כוח אדם מיומן וטכנולוגיות מתועשות.מדובר על פרויקטים של 1,000 יחידות דיור ומעלה, כאשר ההתחייבות היא ל-40 חודשים משיווק לאכלוס, קיצור של 30 אחוז בזמן הבנייה, לדעתי אפילו 50 אחוז".

השר הוסיף כי 29 חברות בניה זרות נמצאו כעומדות בדרישות ו-6 נבחרו בשלב ראשון – 5 סיניות וחברת פורטוגזית, כאשר בפברואר תהייה חתימה מול הממשל בסין אודות הכשרת עבודתן: "גם שהחברות יבנו עשרת אלפים יחידות בשנה עדיין זה יהיה חלק קטן מהשוק בישראל. כל 29 החברות ברמה גבוה ובמידה ויידרש נפעיל את כולן. אם לא נעשה שינוי בקיצור הקצב נתקע שנים אחורה בלי שום סיבה".

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין: "אני מוטרדת שאנחנו מוותרים על היכולת לבנות בכושר בנייה ישראלי. אם הצליחו לבנות את עיר הבה"דים בקצב כה  גדול, אני מאמינה שניתן לעשות זאת גם בתחום הבנייה כולו. אני רוצה שנמצא את הדרך לתמרץ את התעשייה המקומית שיכולה להיות מאוד יעילה".

ח"כ מנואל טרכטנברג: "אנחנו חושבים על הבניין כישות ממשית אבל אם לא משנים את שיטות הניהול קשה להתקדם. אם היזמים הישראלים לא  ישנו את הדרך בה הם ניגשים לפרויקט הם לא יוכלו לאמץ טכנולוגיות בנייה מתועשות ומתקדמות".

ח"כ יעל כהן פארן: "לא יכול להיות שדווקא שמיישמים שיטה חדשה היא תבוא ותכניס מגבלות בבידוד. אנו רוצים להוזיל את יוקר המחייה דרך  בנייה זולה יותר ומצד שני כל אחד יוציא הרבה יותר על קירור וחימום. הבנייה  הירוקה היא המענה הראשוני לכך, תחושתי שזה צריך להתקדם הרבה יותר מהר".

אשל ארמוני, מנכ"ל  משרד הבינוי והשיכון: "הבנו שרמת הפיריון בענף הבנייה נמוכה. הבנו שזה תהליך ושאנחנו צריכים מדד כדי למדוד עצמנו  על ציר הזמן. הבנו שמדובר בהליך הוליסטי רחב, בכל הענף. לגבי הבאת החברות הזרות – אנחנו יודעים מתוך מחקרים שענפים שאין להם תחרות מחו"ל נוטים להיות בעלי פריון נמוך".

טלי הירש שרמן ממשרד הבינוי פירטה על תוכנית התמרוץ הכלכלי לקבלנים שיבנו בשיטות מתועשות וצפויה להתפרסם השבוע: "מדובר על שני מסלולים שבאים ליישם החלטת ממשלה לעידוד התיעוש והגדלת הפריון בענף הבנייה. מדובר במענקים לקבלנים עבור בנייה של בניינים בני 33 עד 9 קומות שם נמצא תיעוש נמוך. מדברים על סך של 40 מיליון ש"ח מענק עבור בניית שלד בשיטות מתועשות ושימוש ברכיבים מתועשים. עד 20 אלף ₪ לכל יחידת דיור לכל קבלן, 150 יחידות דיור עבור הקבלן בהיתר אחד. קבלנים בסיווג נמוך יותר ידרוש לתיעוש ברמה נמוכה יותר, קבלנים בסיווג 4 ו-5 ידרשו לתיעוש גבוה יותר. לנושא של בנייה ירוקה – באותו מסלול יתאפשר מענק נוסף, עבור עמידה בתקן של בנייה ירוקה, בין  2,000 ל-5,000 ₪ ליחידה תלוי בסיווג.  לגבי המסלול השני מדובר בסך מענק של 12 מיליון ₪, עד 500,000 ₪ לקבלן לרכישת ציוד חדש מוטה תיעוש לבניית מבני המגורים בני 3 עד 99 קומות. אין כפל הטבות בין המסלולים".

עו"ד מאיה ליפין, אקרשטיין תעשיות: "אנו סבורים שכל התמריצים לקבלנים לא יסייעו הרבה בלי תשתית רצינית של תעשייה לתחום הבנייה המתועשת. אנו בבנייה הטרומית והתעשייתית למעלה מ-800 שנה, אנחנו מפעל שיודע לתת פתרונות תעשייתיים לשכונות שלמות אך החסם  מבחינתנו הוא כלכלי. להקים מפעל כזה בלי עידוד ממשלתי ובלי ראייה ממשלתית כוללת לא ילך. זה יכול להתחיל בכך שהעידוד שניתן לקבלנים ינתן גם למפעלים".

במשרד הבינוי השיבו לדברים כי הנושא נשקל בימים אלה במשרד.

נתנאל לפידות, נציג משרד הבינוי הציג מספר תוכניות להכשרת כוח אדם וקידום החדשנות עם דגש על תעשייתות: "אנחנו הולכים להקים מכון למקצועות הבנייה. אנחנו מעוניינים להוסיף 500 מפעילי עגורנים, 3,500 פועלים ו-2,500 מנהלי עבודה. אנחנו מעוניינים גם להיכנס למעגל של הכשרה לאותם אזורים וקהלי יעד שמוכשרים באקדמיה ולא פועלים מכוח הסדרה, פה אנחנו עושים פיילוט עם משרד החינוך מספטמבר הקרוב, 40 תיכונים עם מסלול אדריכלות, בו טכנאי התיעוש יהיה כבר בפנים. באקדמיה רוצים להכניס תכנים בכל המקצועות הקשורים לענף, לא רק מהנדסים גם אדריכלים והנדסאים שכולם יכירו ויהיו חשופים. גם המודעות בענף - כנסים לקבלנים בנושא התיעוש, שיכירו מעבר לשיטות המסורתיות".

לפידות הציג כי המשרד עמל גם על הקמת קהילת חדשנות בתחומי הבנייה, בשיתוף משרד הכלכלה והתאחדות בוני הארץ. "המטרה להגיע לחממה של סטרטאפים בתחום. אנחנו בשלב ראשון מקרבים בין עולם החדשנות ועולם הבנייה, בדומה למה שעשו בביוטק, ליצור את האקו  סיסטם".

עדי שאולי, מנהל איגוד מוצרי בנייה וצריכה, התאחדות התעשיינים בישראל: "מייבאים תעשייה, קבלנים ועובדים מסין, בואו נסגור את המדינה  ונעבור לשמה. נכון שיש מחסור ורק עכשיו מדברים על הכשרות בענף, אבל יש פה בנייה ירוקה ומתועשת, דברים נעשו פה. זה לא שממצאים את הגלגל. ההצעה תגרום לקריסה טוטאלית של ענף הבנייה. יישארו 5 קבלנים גדולים, חלק מהבינוניים וכל הקטנים יקרסו. איזה פתרון אתם נותנים פה?!".

שלומי אסרף, סמנכ"ל שיכון ובינוי סולל בונה: "אנחנו יודעים להתמודד במכרזים אבל מה שנעשה כאן זה שניתן תעדוף לחברות זרות על פני שחקנים מקומיים בשונה מכל מה שנעשה בעולם, שם התעדוף הוא לתעשייה המקומית. המכרזים לא מאפשרים לחברות כמו סולל בונה להתמודד בכלל".

חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ: "בסך הכל צריך לרתום את היכולות שיש בישראל ולא לזרוק את זה לים ולתעדף חברות זרות ולשים אותנו בידיים שלהם. החדשנות בענף לא קיימת באף מקום בעולם, זיהינו פה את הנושא. אם לא נתפתה נשפר את הפריון הרבה יותר ממקומות אחרים בעולם. איך הם ידעו לתקשר עם כיבוי אש, עם גופי התכנון? מה פתאום שסינים ידעו לעשות זאת טוב יותר מאתנו?!"

פרופסור יחיאל רוזנפלד, ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה: "התיעוש יכול להצליח רק אם הדבר יהיה יציב וסדיר, עם מחויבות לאורך זמן. לתת  לקבלנים לבנות עשרת אלפים יחידות לאורך כמה שנים, לתת אופק לגופים כאלה שיראו שאפשר. ענף הבנייה בארץ טעם את טעמו של התיעוש, בנינו בנייה טרומית והטעם היה טעם מר. אם נמשוך יותר מידי במהירות לצד אחד זה יעלה לנו. הנתיב הוא לקדם עד כמה שיותר עבודות הרכבה ופחות עבודות של בנייה רטובה. יותר עבודה מודולארית. זה סוג הדברים שאנחנו יכולים לאמץ ולהטמיע".

מנכ"ל המשרד השיב לביקורת: "צר לי שההבאה של החברות נתפס כביקורת על החברות בארץ. זה לא הכיוון. צו השעה זה להתיר כל מיני חסמים. אחד מהם הוא כוח האדם. גם 6000 פועלים סינים יבואו במרץ - אפריל. אני יודע שהקבלנים משוועים לעובדים האלה. נצטרך לוודא שהתחום בארץ מתחזק כתוצאה מהליכי התיעוש".

יו"ר הוועדה סיכה את הדיון: "זו תחילתה של דרך, אני מקווה שזו תהייה ישיבה מכוננת ושהנושא הטכנולוגי ישתלב בענף הבנייה. הדבר לא צריך לבוא על חשבון החברות הישראליות, שילוב כל הדברים והגורמים יחד יכול לתת לנו מינוף. נמשיך לעקוב אחר העניין, נעמוד על קידום טכנולוגיה בענף תוך שמירה על הגורמים הישראלים בתעשייה".

שירי דנון,
0 תגובות