ביטול כסף מזומן בהודו

צילום: משרד הכלכלה

ב-8 בנובמבר 2016 הכריז ראש הממשלה ההודי מודי על ביטול שטרות ה-500 וה-1000 רופי ("Demonetization") וקידום המעבר ל"חברה ללא מזומן" (Cashless society). מודי נימק זאת כצעד קריטי למלחמה בשחיתות. ההחלטה התקבלה אז בהפתעה גמורה ע"י הציבור. מדובר היה בהחלטה דרמטית מאד מאחר ו-85% מהשטרות במחזור היו מהסוג של אלו שבוטלו. בהכרזה ביקש רוה"מ 50 ימים של חסד (עד ה-31 בדצמבר  2016) להראות שהרפורמה עובדת היטב. בהתחשב שכלכלת הודו ידועה בשימוש במזומן (הערכה הנה ש-12% מהפעילות הכלכלית השנתית במדינה מתבצעת במזומן), מדובר אולי בניסוי המוניטרי הגדול בהיסטוריה – השפעה ישירה ומיידית על 1.3 מיליארד אנשים. עם הגעתנו לסיום 50 הימים (וסוף השנה האזרחית), שווה לבחון מספר השלכות כלכליות שהמהלך הדרמטי יצר בתת-היבשת.

ראשית, הרפורמה גרמה לכל ההודים להתוודע מחדש לבנק ולשירותיו השונים. מאחר ולכל אחד היה לכל הפחות מספר שטרות מהסוג שבוטל, כולם נאלצו להיות בקשר עם הבנק – אם זה להפקיד את הכסף הישן בבנק או להנפיק כרטיסי אשראי. אלו שלא היה להם עד כה חשבון בנק – ובהודו מדובר בעשרות מיליוני אנשים המשתייכים בעיקר למעמד הנמוך – נאלצו לראשונה להתמודד עם פתיחת חשבון בנק והיכרות עם כרטיס אשראי או כרטיס דביט. הדיווחים הנם ש-30 מיליון בני אדם פתחו לראשונה חשבון בנק מאז הכרזת הרפורמה. מהלך זה חיזק במידה רבה את סקטור הבנקאות במדינה והחזיר את תשומת הלב לתפקיד המרכזי שהם מהווים בכלכלה. בנוסף, לאחר תקופה של קיצוצים בכוח-אדם, הבנקים כעת נמצאים במהלך גיוס עובדים רבים חדשים שיוכלו לספק את השירותים המבוקשים ללקוחות.

שנית, מאחר והכסף החדש לא היה זמין באופן חופשי (מכיוון שהמהלך בוצע בחשאיות לא הודפסו שטרות מהסוג החדש בעוד מועד), רוב הציבור (עדיין) חש במחסור חמור במזומן. המשמעות הישירה הנה שמחד, הופקדו סכומים גבוהים מאד בבנק. ההערכה הנה שבוצעו הפקדות של כ- 12 lakh crore –  רופי. ובעברית: 12 כפול מאה אלף כפול עשרה מיליון רופי – הרבה מאד כסף. 1 שקל שווה בערך 17 רופי. מאידך, לא בוצעו משיכות גדולות של הסכומים האלה חזרה. כלומר, לבנקים יש כעת יתרות גבוהות של כסף בבנק אשר אינו מוצא דרכו להלוואות חדשות. הביקוש להלוואות לא השתנה כתוצאה מהמהלך. זה אומר שנוצר כעת לחץ להוריד את הריבית המוצעת ע"י הבנקים ללקוחות עבור היתרות הקיימות בחשבון העובר ושב, וכן עבור לקיחת משכנתאות. הריבית הנומינלית בהודו עומדת כיום על 6.5%, והאינפלציה סביבות 5.5%.

שלישית, הבנקים מצדם צריכים לעשות משהו עם הכסף הרב שמצוי אצלם בספרים, ובחודש האחרון החלו לקנות אג"ח ממשלתיים בהיקף גדול, דבר שהוריד את התשואות על האג"ח (והעלה את מחירי האג"ח הממשלתי). זה אומר שהממשלה כעת תוכל להנפיק אג"ח חדשים בריבית יותר נמוכה, ובכך לחסוך בעלויות מימון עתידיות.

רביעית, לגבי שער החליפין. השער דולר לרופי עמד ביום ההכרזה (8 בנובמבר) על 67.33. היה צפי שהרופי יחווה פיחות חזק (לאור הגידול באי-הוודאות בשוק שהמהלך יצר). ואמנם, ב-24 נובמבר השער חליפין עמד כבר על 68.71 – התחזקות של 2%. יחד עם זאת, מאז השער כבר חזר לרמה של 67.7. אם נתייחס לעובדה שבמהלך תקופה זאת הריבית בארה"ב עלתה לראשונה מאז שנים רבות, הרי שהרופי מצביע על חוזקו – דבר שלא מועיל ליצואנים ההודיים. ייתכן גם שהשקעות זרות נטו לאורך התקופה דוחפות את מטבע הרופי להישאר חזק למרות הלחצים לפיחות.

חמישית, הממשלה מצפה שהמהלך יניב הכנסות ממסים הרבה יותר גבוהות. בכך שכל הכסף עובר דרך המערכת הבנקאית, הציפייה הנה שרשויות המס יוכלו לנטר ולגבות מסים בצורה יעילה ורחבה יותר. עד הרפורמה, ההערכה הנה שרק אחוז אחד (1%!) מהאזרחים (כ- 13 מיליון אנשים) משלמים מס הכנסה אפקטיבי בהודו.

שישית, ואולי הכי קריטי לצמיחה הכלכלית בהודו – הרפורמה גרמה לאזרחים להיות מודעים לכל רופי שהם מוציאים. דה פקטו, חברות רבות מדווחות על ירידה בהוצאות הצרכנים. המחסור במזומן יחד עם הגברת המודעות הצרכנית – פועלים להקטנת הצריכה וירידה בביקושים למוצרים ושירותים. ייקחו עוד כמה חודשים לפני שנראה נתונים רשמיים לגבי ההשפעה של הרפורמה על הצמיחה השנתית של 2016. התחזית ערב הרפורמה הייתה לצמיחה צפויה של 7.6%. אולם אפשר לצפות כי בסה"כ ההשפעה של הרפורמה על הצמיחה תהיה שלילית בטווח הקצר.

הודו לא מפסיקה להפתיע. סביר להניח שרפורמה בסדר גודל כזה תחייב צעדי המשך ורפורמות נוספות בשנה הקרובה על מנת להתמודד עם ההשלכות של המהלך

באדיבות משרד הכלכלה

שי מוזס, נספח כלכלי בנגלור, הודו,
0 תגובות