ביום כיפור אני נודניק יותר

ביום כיפור אני נהיה נודניק עוד יותר משאני בדרך כלל. אני יוצא עם בנותיי, רכובות על תלת-אופניים עם קסדות, ורואה ילדים וילדות, נערים ונערות, נוסעים על אופניים במהירויות, עם קסדה תלויה על הכידון.

ואני ניגש, ואומר- קסדה.

והם מסתכלים על האיש הזקן, בעיניהם, שמציק, נותנים חשמל, וזזים. ואני יודע איפה זה יכול להיגמר, בראיון נוגע ללב בתכנית הבוקר עם ההורה שלא עמד על עניין הקסדה ושאיבד חלילה את הילד שלו, או שהילד שלו ספג פגיעת ראש ששינתה את מסלול חייו לתמיד. 80% מהפגיעות על אופניים הן פגיעות ראש. ביום כיפור הזה נפגעו 220 רוכבים. תעשו את החשבון. 

ראיתי את זה קורה מול עיני. ילד בן 11 שעט במורד הרחוב התלול שליד ביתי, איבד שליטה ועף מהאופניים בסוף הירידה, כאשר היה צריך לקחת סיבוב. הוא טס מהכלי עם הראש לתוך הפינה של המדרכה. אדום לבן.

היתה לו קסדה. הוא נחבל ביד וברגל אבל בקטנה. הראש שלו ניצל. בלי קסדה, ממש הרגע, היתה המשפחה שלו מחוץ לטיפול נמרץ מתפללת תפילות שלא ידעו שקיימות עד אתמול.

אבל היתה לו קסדה.

מסביבו התקבצו ילדים ונערים, שכולם ראו מה קרה לו. אחרי שהילד טופל ונרגע וקיבל תשבחות על חבישת הקסדה, אמרתי להם-

"נגיד שיש לכם אוצר. איפה תשימו אותו? אמרו: בכספת. בבנק. 

אמרתי - יש לכם אוצר בתוך הראש, זה המוח שלכם, האיבר הפלאי ביותר ביקום הידוע לנו כולו. כל המחשבות שלכם, כל הזיכרונות שלכם, כל מה שלמדתם, כל מי שאתם, כל מי שתהיו, כל זה ועוד הרבה יותר בתוך המוח שלכם. מכה אחת במקום הלא נכון במוח שלכם, וכל מה שהיה בו נמחק. כל האוצר שלכם נגנב. כי השארתם אותו בחוץ בלי הגנה. הקסדה היא הכספת של האוצר שלכם. אל תתנו לאף אחד לגנוב לכם את מי שאתם".

הילדים חבשו את הקסדות, והפתיעו אותי כשאמרו תודה רבה. כל ילד אמר תודה רבה. שמחתי, כי הבנתי שגיליתי מה צריך להגיד להם כדי שישתכנעו לחבוש קסדה. אתם מוזמנים להשתמש. מתנה ממני לשנה החדשה.

אברי גלעד,
0 תגובות