נדחתה בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

​ביהמ"ש המחוזי מרכז (השופט ד"ר שמואל בורנשטין) קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות המיסים בשאלת התרתן בניכוי של הוצאות כיבוד קל שהוצאו שלא במקום העיסוק של הנישום.

​ביהמ"ש גם דחה את תביעתה של המבקשת וקבע כי היא תישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 30,000 ש"ח.

המבקשת, חברת מהילי בע"מ, היא חברה אשר עוסקת במתן שירותים בתחום המחשוב ואבטחת מידע. המבקשת אינה מעסיקה עובדים ועיקר פעילותה בחו"ל. לטענת מנכ"ל המבקשת, לצורך פעילות השיווק של המבקשת וקידום עסקיה מתקיימות על ידו או על ידי קבלני משנה מטעמו, פגישות עסקיות עם לקוחות פוטנציאליים, אשר לעיתים מתקיימות בבתי קפה בהם מתכבד המנכ"ל או מי מטעמו וכן הלקוח עימו מתקיימת הפגישה ב"קפה ומאפה". המבקשת הגישה את בקשת האישור וכן תובענה ייצוגית במסגרתה תבעה מרשות המיסים 19,200 ש"ח בתביעה אישית וסך של 1.464 מיליארד ש"ח עבור הקבוצה. 

לטענת המבקשת, המשיבה אינה מתירה בניכוי הוצאות כיבוד שהוצאו מחוץ למקום העסק בניגוד לדין. זאת, אף כי מדובר בהוצאות עסקיות, אינצידנטליות וקשורות להפקת ההכנסה העיקרית. לחילופין, טענה המבקשת כי יש לראות בבית הקפה בו מתקיימות תדיר פגישות עסקיות כחלק ממקום עיסוקה של המבקשת, ואף מטעם זה יש להתיר את ההוצאות בניכוי, גם אם בשיעור של 80% לפי התקנות.

לטענת המדינה, המס שנגבה מהמבקשת נגבה כדין. המשיבה פעלה בהתאם למצב המשפטי הקיים, וממילא המבקשת לא דרשה בניכוי בדוחותיה על פני השנים הוצאות כיבוד מחוץ למקום העיסוק. בנוסף, פרשנותה של המבקשת אינה מתיישבת עם לשונן של התקנות ואינה עולה בקנה אחד עם תכליתה של תקנה 2 העוסקת בניכוי הוצאות כיבוד. עוד טענה המשיבה כי בקשת האישור אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת, שכן גם אם תאושר התובענה כייצוגית יידרש כל אחד מחברי הקבוצה להוכיח את ההוצאה שהוציא לצורך הכנסתו ויידרשו חישובים פרטניים לצורך קביעת סכום החזר המס, ככל שיהיה. ייתכנו נישומים אשר כלל אינם זכאים להשבה מאחר ולא הייתה להם הכנסה חייבת בשנת מס, או לא עברו את סף המס, או היו להם הפסדים. 

ביהמ"ש קבע כי "שומה על בית משפט הדן בבקשה לאישור תובענה כייצוגית לשוות לנגד עיניו שני אינטרסים מנוגדים הכרוכים בהגשת בקשות מסוג זה: מחד, האינטרס של פיקוח ואכיפת הדין ויצירת הרתעה מפני הפרתו...מאידך, מניעת שימוש לא ראוי בכלי רב העוצמה של התובענה הייצוגית אשר טמון בו פוטנציאל לניצול לרעה..." (פסקה 21); "שתי משוכות עומדות, אפוא, בדרכו של המבקש את אישורה של תובענה ייצוגית: האחת, הוכחת קיומה של עילת תביעה אישית בידו מכוח התוספת השנייה לחוק..; השנייה, עמידה בכל תנאי סעיף 8(א) לחוק, ובראש ובראשונה- הוכחת קיומה של שאלה עובדתית או משפטית מהותית המשותפת לקבוצה מסוימת והוכחת אפשרות סבירה להכרעה בתובענה לטובת חברי הקבוצה". (פסקה 23)

עוד קבע ביהמ"ש "ברי כי הוצאות כיבוד הן, מטבען, הוצאות "מעורבות"; כרוך בהן הן מרכיב פרטי והן מרכיב עסקי. מטעם זה עלה הצורך בהגבלת ניכוין וזאת באמצעות תקנה 2(1) לתקנות...לטעמי, תקנה 2(1) לתקנות....נועדה לקבוע את דינן של כלל הוצאות הכיבוד על סוגיהן השונים....הוצאות כיבוד שאינן עומדות בתנאים...אסורות בניכוי על פי התקנות... ומה הם אותם תנאים, סייגים ומגבלות החלים על הוצאות כיבוד? ראשית, שהניכוי בגין הוצאות כיבוד יהיה אך ורק בגובה 80% מההוצאות. שנית, שיהיו אלו הוצאות לכיבוד קל ולא לכיבוד מסוג אחר. שלישית, שתהיינה אלה הוצאות כיבוד במקום העיסוק ולא מחוץ למקום העיסוק. לפיכך, הוצאות כיבוד שלא במקום העסק- אינן מותרות בניכוי." (פסקאות 27-29)

"אשר לטענתה החלופית של המבקשת לפיה יש לראות בבתי הקפה כחלק ממקום העיסוק בשל קיומן של פגישות עסקיות תדירות בהם- גם טענה זו אין בידי לקבל. קבלת טענה זו תרוקן מכל תוכן את הגדרת "מקום עיסוק"....המתייחסת למקום שבו מנהל הנישום דרך קבע את עיסוקו. איני סבור כי יש לראות בבית קפה מזדמן, גם אם מזדמנים אליו לעיתים קרובות, כ"מקום עיסוק" במשמעות תקנות ניכוי הוצאות מסוימות. לאור קביעותיי אלו אני מוצא כי המבקשת אינה עומדת בתנאי הראשון הקבוע בהוראות סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. משמע כי אין לאשר את התובענה....כתובענה ייצוגית מאחר ואינה מעוררת שאלה משפטית שיש אפשרות סבירה שתוכרע לטובת הקבוצה.... למעלה מן הצורך אציין, כי המבקשת אינה עומדת בתנאים נוספים הנדרשים על ידי חוק תובענות ייצוגיות לצורך אישור תובענה כייצוגית....זאת ועוד, נראה כי אין מקום לאשר בקשה לתובענה ייצוגית בתחום דיני המס וזאת בטרם מיצה המבקש את המסלול ה"שומתי". (פסקאות 34-47)

"במקרה דנן, המבקשת כלל לא דרשה בניכוי הוצאות כיבוד שלא במקום העיסוק במסגרת הדוחות שהוגשו על ידה לפקיד השומה במהלך השנים. תנאי בסיסי וראשוני להגשת תביעת השבה, לא כל שכן במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית, הוא כי ניכוי ההוצאה יידרש....ויידחה". (פסקה 38); "....הרי שגם במסגרת בקשת האישור לא הובאו על ידי המבקשת ראיות באשר להוצאות כיבוד מחוץ למקום העיסוק להן טענה, עצם הוצאתן, באיזה הקשר ובאיזה היקף.... אין די בכך שמנכ"ל המבקשת יטען בעלמא כי היו למבקשת הוצאות כיבוד מחוץ למקום העיסוק...הוכחות לקיומן של הוצאות כיבוד מחוץ למקום העיסוק לא הוצגו וסכום התביעה....אינו מבוסס על ריאות אלא על הנחות והשערות..." (פסקה 40).

אוריין שמעוני,
0 תגובות