גילויים על קו האמצע הבטני

צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו קרדיט : דוברות הטכניון

מחקר שנערך בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון שופך אור על היווצרותה של קדמת הגוף במהלך ההתפתחות העוברית. במחקר, המתפרסם בכתב העתDevelopmental Cell , בחנו פרופ’-חבר תום שולטהייס והדוקטורנט עלאא עראף את הגורמים האחראים להתפתחותו של קו האמצע הבטני (הקדמי) במקביל לקו האמצע הגבי (האחורי).

לדברי פרופ’ שולטהייס, “בניגוד לקו האמצע הגבי ועמוד השדרה, שנחקרו רבות מהיבטים שונים, תהליך התפתחותו של קו האמצע הבטני אינו ברור. זאת למרות חשיבותו של קו זה, שעליו וסביבו מתהווים הלב, הטבור, אברי המין, אבי העורקים, מערכת העיכול, עצם החזה, שלפוחית השתן, הכבד, הלבלב, הריאות ועוד.”

“התפתחות קו האמצע הגבי קודמת להתפתחותו של קו האמצע הבטני,” מסביר עראף. “לכן חשוב שהקו הבטני יתפתח במתואם עם זה האחורי. שיבוש בתהליך הזה גורם לאי התאמה בין אזור הגב לאזור הבטן ועלול לפגוע בהתפתחות אברים כגון הלב והריאות ואף להוביל במקרים מסוימים למותו של האורגניזם.”

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את המנגנונים התאיים והמולקולרים האחראים להיווצרותו של קו האמצע הבטני בשלבים המוקדמים של התפתחות העובר. אחד הגורמים המרכזיים בבקרת התהליך האמור הוא הגן BMP (Bone Morphogentic Protein), ולדברי עראף “מתברר שהבקרה על BMP ממקור מרכזי (מיתר הגב) מאפשרת את התזמון והתיאום המדויק ביצירת קו האמצע הבטני. ביטוי לא  מאוזן של BMP יגרור הסטה הצידה של קו האמצע הבטני, מה שעלול לגרום בעיות בהמשך התפתחותם של האיברים הפנימיים באזור הבטן ובית החזה.”

המחקר המתפרסם ב-Developmental Cell נערך בשיתוף אנדריאס קיספרט מהמכון לביולוגיה מולקולרית בבית הספר לרפואה בהאנובר, גרמניה.

במעבדתו של פרופ’ שולטהייס נחקרת התפתחות העובר בדגש על ראשית התארגנות הגוף ובניית האיברים. “מטרתם היישומית של תחומים אלה היא לייצר במעבדה רקמות שיושתלו בהצלחה באברים פגועים,” מסביר פרופ’ שולטהייס. “לשם כך דרושה הבנה מעמיקה של היווצרות הרקמה בתהליך הטבעי של התפתחות העובר. לכן אנו חוקרים את היווצרות האברים בשלב הראשון, שבו רוכשים התאים העובריים מאפיינים ספציפיים המתאימים לרקמת היעד (עצם, עור וכו’), וכן בשלבים הבאים שבהם חוברים הרכיבים התאיים השונים לכדי אבר מתפקד.”

פרופ’ תום שולטהייס (מימין) והדוקטורנט עלאא עראף. קרדיט : דוברות הטכניון

גיל חיימוב,
0 תגובות