"הדת דורשת לקחת אחריות"

באופן פרדוכסלי משהו, דווקא הדת שמדברת על ריבונותו המוחלטת של אלוהים, דורשת מהאדם לקחת אחריות מלאה על מעשיו, מבלי שיוכל לפטור את עצמו בטענת כפייה - "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" - ואילו האתאיזם, שכביכול משחרר את האדם מידיו של האל, דווקא נוטה פעמים רבות לכיוון דטרמיניסטי, ופוטר את האדם מכל אחריות על מעשיו. הבחירה החופשית היא אשליה, והאדם נשלט בידי הנוירונים, הגנים, כוחות הטבע וגורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים שאינו יכול להשתחרר מהם. החליפו את שלטונו הליברלי של האל בדיקטטורה האבסולוטית של הטבע.

וכך אפשר להבין את געגועיהם של בני ישראל למצרים - אמנם שם היו משועבדים פיזית, אבל זה העניק להם פטור מכל אחריות מוסרית. "זכרנו את הדגה אשר אכלנו במצרים חינם - חינם מן המצוות". ובשביל להשתחרר מאחריות מוסרית יהיה מוכן האדם המושחת אפילו לוותר על חירותו וחופש הבחירה שלו.

משה רט,
0 תגובות