פרה ישראלית מייצרת יותר חלב?

צילום: משרד הכלכלה

מה לא נאמר על האוכל בטאיוואן? רק בשנה האחרונה התפרסמו מגוון של כתבות בעיתונות הישראלית על הקולינריות המקומית ותוכניות בישול של אוכל ישראלי צולמו בטאיוואן והשוו בין המטבחים. אפשר לתמצת ולומר, שהאוכל פה משובח, מרענן ומפתיע. אבל מה קורה למערבי, שעובר לגור באי? האם אפשר להרגיל את החך האירופאי או הישראלי, לצורך העניין, לטעמים המיוחדים למשך תקופה ארוכה? האם כולנו נהייה מוכנים לוותר על ההרגלים שלנו?

לטעמנו הדבר הקשה ביותר בהסתגלות לאוכל האסיאתי הן ארוחות הבוקר. האסיאתיים רגילים לאכול בארוחות הבוקר מאכלים, כגון לחם מאודה במילוי בשר וירקות, אטריות נודלס, מרקים עם דים-סאם ועוד מגוון רחב של מנות, שבשבילנו נראות כמו ארוחת צהריים. ומה קורה כאשר מתחשק לאכול סלט ירקות ומעדן חלב בבוקר או דגני בוקר עם חלב? קונים סלט ארוז ב- "7-11" הכי קרוב לבית, שכן מחירי הירקות הטריים זה כבר סיפור בפני עצמו והולכים לסופר הכי קרוב לחקור את מוצרי החלב.

אז נניח, שהחלטנו על הדבר הפשוט והקל- דגני בוקר עם חלב. החלב הטאיווני ,ברובו, הוא דליל, יש שיאמרו חסר טעם ויחסית יקר (כ-10 ₪ לליטר). אז היכן נעוצה הבעיה? הבעיה כנראה נובעת מכמה גורמים, אך הבולט בהם הוא חוסר ידע מקצועי בנוגע להפקת חלב איכותי, שמשליך גם על הכמות הנמוכה יחסית, המופקת "פר פרה" ובכך נוצר גם צורך ליבוא אבקות חלב ממדינות שכנות.

על מנת לסבר את האוזן, ייצור החלב בישראל עומד על 1.3 מיליארד ליטר מכ-109 אלף פרות, בעוד ייצור החלב בטאיוואן הינו 358 מיליון לכ-60 אלף פרות. בחישוב מהיר נקבל, כי כל פרה בישראל מייצרת כמעט פי 2 חלב מפרה מקומית, 32 ליטר ביום לעומת 17!

אם כך, מהו הסוד, שגורם לפרה הישראלית לייצר יותר חלב? כנראה שהידע הישראלי בכל הנוגע לניהול נכון של רפתות הוא מה שגרם לישראל להתברג למקום הראשון בעולם בייצור חלב.

אז החלב פה פחות לטעמנו, אולי ננסה לקנות מעדני חלב? לצערנו הרב, ההיצע בשוק המקומי של מעדני חלב למיניהם הוא נמוך מאוד. ניתן לקנות יוגורט לשתייה או מעדני יוגורט. המעדנים עצמם מציעים מגוון קטן של אפשרויות, עם סוכר, ללא סוכר, בטעם תות או פירות יער. בשוק המקומי לא קיימת בכלל האפשרות לקנות מעדני חלב, כגון יוגורט עם תוספות מעניינות, מעדני שוקולד, או כל גיוון אחר לצורך העניין. האם המקוריות הישראלית יכולה להיכנס לשוק המקומי? לעניות דעתנו כן, שכן הטאיוונים צריכים להסתפק בהיצע מועט כתוצאה ישירה של הכמות הנמוכה של החלב המיוצר, אשר ממנו רק 15% הולך להפקת מוצרי יוגורט.

באדיבות משרד הכלכלה

האוכל המרענן והתוסס של טאיוואן אומנם מציע שפע של אפשרויות, אך זהו הזמן להכניס את השפע גם בשוק החלב, להכניס טעם חדש למעדני החלב, להגביר את ייצור החלב ובכך לספק תוצר ראוי יותר. כנראה שלא בכדי ברייט פוד הסינית החליטה לרכוש את תנובה. כפי שכל הדיוט הבין, הרכישה נבעה בראש ובראשונה משיקולים של רכישת ידע בתחום החלב. האם הדבר צופה את פני העתיד למה שעתיד להתרחש בטאיוואן? האם גם המשק הטאיווני בדרך לייעל ולגוון את שוק החלב המקומי? תשובה לכך נדע בעוד מספר שנים לא מבוטלות.

דורון חמו,
0 תגובות