עובדים 1,910 שעות בשנה

נחתם הסכם קיבוצי חדש אשר מתקן עיוות בקשר לימי החופשה. התיקון נוגע לעובדים בארבע שנות הוותק הראשונות, שעובדים לפי שבוע עבודה של חמישה ימים (ולא שישה). כיום הם זכאים לעשרה ימי חופשה שנתית, ורק להם נוספו שני ימי חופשה. גם זה לא ממחר, אלא רק החל מינואר 2017. זה לא הרבה, אבל זה אחלה בכיוון הנכון.

לפי נתוני oecd בישראל עובדים בממוצע 1,910 שעות בשנה, שהם 144 שעות יותר מממוצע כלל המדינות. בעברית - אנחנו נדרשים לתת חודש שלם יותר בכל שנה.

אם היינו מתעשרים מזה אז אולי זה היה כדאי, אבל לא. השכר הממוצע בישראל נמוך בהרבה מממוצע המדינות. גם הפריון.

גם הילדים שלנו לומדים יותר. ילדי ישראל לומדים ביסודי 957 שעות בשנה, בעוד ששנת לימודים בממוצע המדינות נמשכת 794 שעות בלבד. חישוב פשוט –חודשיים וחצי יותר! אם היינו מגיעים להישגים בזכות זה, אז אולי זה היה כדאי, אבל לא. הציונים של ילדי ישראל נמוכים מממוצע המדינות בכל המקצועות. גם לסגירת הפערים בין תלמידים, עודף השעות אינו עוזר. הפערים בציוני התלמידים הם הגבוהים ביותר מבין 64 המדינות שנבדקו.

עובדים יותר ומרוויחים פחות. לומדים יותר ומבינים פחות. הפריון נמוך והפערים גדולים. אז למי זה טוב שהמבוגרים והילדים בישראל נמצאים כל הזמן מחוץ לבית? הנפגעת העיקרית היא המשפחה, שנותרת ריקה מזמן ומתוכן משמעותי. 

צדק חברתי - חדר המצב,
0 תגובות