שני חברים, כומר ורב ...

פעם היו שני חברים, כומר ורב

הכומר כיהן בכנסיה עשירה עם משכורת מכובדת ורכב צמוד. הרב כיהן בקהילה ענייה עם משכורת רעב, שלא תמיד שולמה בזמן, ומובן שהלך ברגל.

פעם נפגשו שני החברים, והכומר דחק ברב ללכת לוועד הקהילה ולומר להם שאין זה מכובד שהוא הולך ברגל בעוד שהכומר נוסע במרצדס חדישה. עשה הרב כעצת חברו ופנה לראש הקהל. לאחר דיונים ארוכים החליטה מועצת החכמים לרכוש לרב זוג אופניים.

יום אחד נפגשו שני החברים, והכומר רואה שהרב שוב הולך ברגל. לשאלתו, מה קרה, משיב הרב שכנראה האופניים נגנבו.

אומר לו הכומר, הבה ואתן לך עצה. אני יודע ואתה יודע שבני הקהילה שלך אינם בדיוק מה שנקרא תלמידי חכמים, ואפילו מהי פרשת השבוע הם אינם יודעים. אז בשבת הקרובה תגיד להם שהיום קוראים את פרשת יתרו, שבה מופיעים עשרת הדיברות, תעלה על הבימה ותתחיל לדרוש בפניהם על כל דיבר ודיבר, וכשתגיע ל'לא תגנוב', תרחיב את הדיבור הרבה יותר. אולי ישמע הגנב ויחליט לחזור בתשובה ולהשיב את הגניבה.

כרגיל, שמע הרב לעצת ידידו, עלה בשבת על הבימה והחל לדרוש על עשרת הדיברות, וכשהגיע ל'לא תנאף' הוא נזכר פתאום היכן השאיר את האופניים.

אמנון בירמן,
0 תגובות