לחגוג בים את ראש השנה

שלום, אני נוסעת.

בגיל 28
נמאס לי לחיות "לקראת".
ללמוד שנים באקדמיה - כדי שבסוף אקבל תואר,
לכתוב חודשים טקסטים - כדי שבסוף יהיה ספר שיפורסם,
לנהל מערכות יחסים רומנטיות - כדי שבסוף אקים משפחה,
לעשות רק "כדי ש", 
ו"בשביל ש", 
ו"על מנת שבסוף יהיה לי____."

מרוב כל ה"בשביל ש..",
אין לי מושג מה אני עכשיו.
עכשיו.

אז אני נפרדת מירושלים,
ומקפלת את התכנונים,
ועולה על ספינה,
ושטה לי ליוון עד אחרי ראש השנה.
עם כמה חברים,
שעם אף אחד מהם אני לא מתכוונת להתחתן
ועם כמה חסכונות,
שאף קריירה לא מחכה לי בארץ בחזור כדי להחזיר אותם

ובלי יסודות,
עליהם נתמכתי עד עכשיו,
אלא עם אפס משא
(כמה קל הוא הלב!)
ואינסוף מסע.

אז שלום, אני נוסעת,
טסה במטוס ושטה בספינה.
לחגוג שם בים את ראש השנה.
אולי תשמעו אותי שרה,
משם,
בקטנה.

ליה רוטר,
0 תגובות