חלמת את הכל, אמר לי, ולשבריר שנייה האמנתי

vוא היה ידיד בהתהוות, שיש לו חברה והוא אוהב אותה, ואנחנו היינו שותפות חדשות בדירה שקרובה לדירה שאליה הוא בעצמו עבר. חשבנו שיהיה כיף לבלות יחד, להכיר אנשים מחוץ ללימודים. בפעם הראשונה שהגיע, הזמנו סושי ושתינו שלושתנו יין במרפסת. בפעם השנייה שתינו יין ואכלנו פיצה ובעיקר כל הזמן צחקנו על הכל.

השותפה שלי פרשה לישון, ואני קיוויתי שיילך בקרוב כי הייתי עייפה, אחרי תקופת מבחנים ארוכה ומתישה. לא העזתי להגיד או לרמוז, כי אני תמיד נחמדה מדיי ולא רוצה לפגוע. נכנסנו פנימה מהמרפסת לתוך החדר שלי, אליו היא מובילה. בתקווה שיבין את הרמז וילך, נשכבתי על המיטה ומיד נרדמתי. שמעתי אותו שואל אם אני רוצה שהוא ילך אך שקעתי מהר מאוד בשינה עמוקה, ולא הצלחתי להוציא הגה.

הרגשתי את היד שלו על המותן שלי, אך רק כשהיד שלו חפנה בחוזקה את החזה שלי, כל הגוף שלי התעורר. הייתי משותקת ולא הצלחתי לזוז או לדבר, אך כל העייפות נעלמה כלא הייתה. הוא הבין שאני ערה ושאל שוב אם אני רוצה שהוא יילך. לא הצלחתי להגיד כן, אז הנהנתי והוא ווידא שוב.

כשהלך, הערתי את השותפה שלי ובכיתי תוך שניסיתי לספר לה מה היה. מבין כל אלו שסיפרתי להם, רק חברה אחת אמרה לי שזו לא אשמתי בשום אופן, בעוד שכל השאר תהו איך הבאתי את עצמי למצב הזה או לא הבינו למה לקחתי כל כך קשה את העניין. זה לא שנאנסתי הרי.

בבוקר למחרת הוא שלח לי הודעה, וכתבתי לו שלא יתקרב יותר לדירה שלי. חלמת את הכל, הוא אמר לי, ולשבריר שנייה האמנתי.

אורית,
0 תגובות