כמה ריבית ב-"שוק האפור"?

ח"כ נאוה בוקר חטפה ביקורות נוקבות על כך שטענה שלא צריך לאסור על מלווים בשוק האפור לגבות ריבית שנתית העולה על 30%.

הטוקבקיסטים וחברי הכנסת מתלהמים. אני לא יודע אם יש לחה"כ בוקר אינטרסים חבויים, אבל הטיעון הכלכלי סביר: "חברות האשראי הללו לוקחות על עצמן סיכון עצום. אין להן דרך לבדוק את הלקוח, אשר פעמים רבות לא מצליח להחזיר את ההלוואה. בשל כך, יש לוודא שהרגולציה מאוזנת ומאפשרת ריבית שתגלם את הסיכון. רגולציה דורסנית מדי תפגע בראש ובראשונה באזרחים חלשים שיעמדו מול שוקת שבורה"

חברי הכנסת ה"חברתיים" (כולם פחות או יותר...) תמיד הולכים בכיוון ההפוך, ומשיגים תוצאות צפויות ולא רצויות. מערימים קשיים על פינוי שוכר דירה שלא משלם שכר דירה? התוצאה: משכירי דירות לא משכירים ל"חלשים" (למשל אנשים ללא עבודה מסודרת בשכר גבוהה) או גובים מהם שכר דירה גבוה יותר. אסור לפטר אשה בהריון? התוצאה: מעסיקים מקטינים את הביקוש לנשים בגיל הרלוונטי. שכר מינימום? פוגע בעובדים החלשים ביותר. רישיון מונית שנועד לצמצם את התחרות בענף? התוצאה: הנהגים שאינם בעלי רישיון (ה"חלשים" לעומת משכירי הרישיון) ישלמו דמי שכירות, ולא ירוויחו כלום מצמצום התחרות (שכמובן פוגעת בצרכן).

וחזרה לשוק האפור: כמובן שנשאלת השאלה עד כמה, אם בכלל, תפקידה של המדינה להתערב במטרה להגן על אזרחים מהטעויות של עצמם. זה כבר דיון אחר.

פרופ' עומר מואב,
0 תגובות