הלכת "מירנדה" על מתלוננות

הגיעה העת להשית הלכת "מירנדה" גם על מתלוננות על תקיפה מינית: מדוע משטרת ישראל איננה מיידעת את המתלוננות על תקיפה מינית כי יש להן זכות קבועה בחוק לייצוג וליווי משפטי של עורך דין?

הודעת/ אזהרת מירנדה (באנגלית: Miranda warning) נועדה ליידע את החשוד בדבר זכויותיו בהליך הפלילי ובמיוחד החובה לידע אותו על זכותו לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה ואם אינו יכול להרשות לעצמו לשכור עורך דין, יש לידע אותו כי המדינה תממן עבורו עורך דין.

"הודעת מירנדה" נועדה לשמור על זכויות החשוד בהתאם לתיקון החמישי לחוקת ארצות הברית, ומהווה דוגמה קלאסית לחקיקה שיפוטית. כולנו שמענו את הנוסח המוכר של הודעת מירנדה בסדרות המשטרה בטלביזיה ובקולנוע: 
You have the right to have an attorney present during questioning. If you cannot afford an attorney, one will be appointed for you.

גם משטרת ישראל מחויבת לידע את החשוד כי כל דבר שיאמר בחקירה עלול לשמש ואף ישמש נגדו בבית המשפט וכי יש לו זכות לשכור עורך דין שיהיה נוכח בעת החקירה ואם אין ביכולתו לשכור עורך דין, ימונה עבורו עורך דין במימון המדינה.

כפי שזכויותיו של נאשם לייצוג ויעוץ משפטי נאכפות כבר מרגע הבאתו לראשונה לחקירה כך יש לידע גם את המתלוננת על זכותה הזהה כנפגעת עבירה לליווי וייצוג משפטי החל מהגשת תלונתה ועד תום ההליך הפלילי.

המדינה שלנו יוצאת מגדרה לגונן ולהגן על עבריינים אך איננה מיידעת את ציבור מגישי/ות התלונה למשטרה, על קיומו של חוק זכויות נפגעי עבירה הכולל זכות לליווי ויעוץ משפטי בהליכים הפלילים והנלווים.

אני מציעה שהמשטרה תחויב להודיע לנפגעת עבירה מיד ובטרם תחילת גביית תלונתה כך: "על פי חוק זכויות נפגעי עבירה הנך זכאית לייצוג ליווי ויעוץ משפטי של עורך דין מאחר שכל דבר שתגידי ישמש כנגדך בבית המשפט, אם אין באפשרותך לממן שכירת עו"ד המדינה תממן זאת עבורך".

הגשת תלונה במשטרה איננה דבר פשוט, היא דורשת בטרם הגשת התלונה היוועצות עם עורך דין , הכנת רשימת העדים , הראיות וניסוח התלונה באופן ברור ורהוט.

כל עוד מופר השוויון בפני החוק בישראל, הפוגע מקבל יצוג משפטי מהרגע הראשון ונפגעת העבירה לא מיודעת אפילו על זכותה זו ליצוג בהליך הפלילי- נמשיך לראות התגברות תופעת האלימות המינית המילולית והפזית כלפי נשים ועוד יותר נמשיך לצפות בתוגה כיצד נפגעי/ות עבירה נמנעים מפנייה למשטרה מחשש שלא יובנו, שלא יצליחו לנסח נכון את תלונתם, שלא יצליחו לעמוד לבדן מול סוללות עורכי הדין של החשוד / הנאשם.

העלתי את הצעתי בפני אנשי פרקליטות ומשטרה, והם התנגדו לרעיון מחשש כי תלונת נפגע העבירה "תזוהם" ולא תהייה אוטנטית, ואני שואלת, מה ההבדל? מדוע חשש זה לא קם מול חשוד שיש לו זכות לשתוק ולהתחיל להגיב רק לאחר שיוועץ עם עורך דין? לחשוד מותר לזהם את חקירתו ? האמת צריכה להאמר- מתן זכות יצוג משפטי לחשוד ומניעתו מנפגע/ת העבירה מקבעת את האפליה המגדרית הקיימת ונותנת לגיטימציה להמשך פגיעה בחלשים תוך חיזוק החזקים.

שוויון זכויות בפני החוק, מתחיל קודם כל בשוויון נגישות לערכאות ולרשויות האכיפה והמשפט.

רוני אלוני סדובניק,
0 תגובות