בעד אגרת גודש על כלי רכב

כתוצאה מהמיסוי הכבד על רכב בישראל מכוניות ישנות ממשיכות לנוע על הכביש, פוגעות ברווחה ובבטיחות ותורמות לזיהום האוויר. אגרות גודש הן פתרון עדיף והטכנולוגיה קיימת: תשלום לפי שימוש ברכב בהתאם לעומס בכביש ללא פגיעה בפרטיות של המשתמש.

מס על דלק הוא סוג של אגרת גודש, אבל פחות יעיל. סובל מכל הבעיות של אגרות גודש (כן, גם אגרת גודש זה לא פתרון מושלם). מס גבוה על דלק משלם גם מי שנוסע במרכז הארץ בשיא העומס וגם מי שנוסע בפריפריה בשלוש לפנות בוקר. אין הצדקה לתחבורה ציבורית בתדירות גבוהה באזורי ביקוש נמוכים, ואין הצדקה לגבות מס כל כך כבד (דלק ומס קנייה) על המתגוררים באזורי הפריפריה.

אגרות גודש מוסיפות לשיקול של השימוש ברכב הפרטי בשעות העומס את התרומה לצפיפות על הכביש. מדובר במס מאוד פרוגרסיבי שתורם משמעותית לתחבורה הציבורית - מגדיל ביקוש, ומקטין צפיפות בכביש. ההתנגדות בציבור לאגרות גודש והקבלה של המיסוי על דלק מעידה על כוחו של הרגל.

הטיעון הנפוץ - לא ראוי לגבות אגרות גודש כל עוד אין תחבורה ציבורית ראויה לא משכנע אותי. ראשית, כבר היום משתמשים רבים מאוד בתחבורה ציבורית. הטענה הזו פשוט מתעלמת מהם, ומשיפור הרווחה שלהם כתוצאה מאגרות גודש. שנית, סיפור הביצה והתרנגולת - אגרות גודש (כמו למשל בלונדון) מגדילות את הביקוש לתחבורה ציבורית של המעמד הבינוני וגורמות לשיפור ניכר בשירות. שלישית, אם מתנגדים לאגרות גודש בטיעון הזה, מדוע לא להתנגד למיסוי על דלק ומיסוי על רכב בכלל, מאותו הטיעון בדיוק? כוחו של הרגל...

פרופ' עומר מואב,
0 תגובות