הגדלתי את המסגרת

ישבתי מול מנהל הבנק שלי ולגמרי במקרה השתחרר לי. ראיתי את עפעפיו נסגרים ונפתחים באבחה אחת נוכח הצליל המסתלסל והוא מיד נעשה נבוך ועשה את עצמו כאילו לא הבחין בכך כלל ועיקר. בליבי ידעתי שהוא שמע, וממילא הייתי נבוך גם כן וכבר לא היה לי מה להפסיד אז אמרתי: "זה מה שגורם לך להיות מובך?".

הוא עצר את עצמו מהעיסוק במחשב ופנה להביט בי, נבוך עוד יותר והשיב: "זה פשוט מעולם לא קרה לי".

חייכתי והחזרתי:"טבעי. אם הייתי במקומך נניח, הייתי נבוך יותר לחייג ללקוחות אחת לחודש ולאיים עליהם". חייכתי שוב, הוא קצת לא.

וככה רבותיי, הגדלתי שוב את המסגרת ואין יותר משוחררת ממני.

נתנאל אזולאי,
0 תגובות