הייתי עם כלה בת 18

מתי חיתנו אתכם בכוח? טוב זו שאלה משונה, את מי מחתנים בכוח ובכלל אם משהו חותן בכוח הרי שהוא לא יספר על כך. אבל בכל זאת אני רוצה לספר לכם על מעשה שקרה לי בשיעור ב' כשלמדתי בישיבת שבי חברון.

בחורי ישיבה כידוע הם דלפונים. כמה דלפונים? מספיק כדי לערוך ליל סדר בבית כלא תמורת כסף כשהחג יוצא במוצאי שבת. יעני אתה תהיה יומיים מאחורי הסורגים יחד עם פושעים זוטרים וכבדים ללא יכולת בריחה.

באותה שבת בקריאת התורה כשהעולים עשו לעצמם מי שברך הברכות היו בסגנון הזה: "יזכה בערעור", "ימצא חן בעיני ועדת השחרורים" ו"יקבל הקלה של שליש".

אבל לא על ליל הסדר הזה אני רוצה לספר לכם אלא על הפעם שהפכתי לשומר ביישוב גדיד במה שהיה גוש קטיף ועל איך כמעט בפועל ארגנו לי כלה הודית.

לישוב גדיד הגעתי במקרה. פרסמו בישיבה שמחפשים שומרים לשמור על הפועלים בחממות של היישוב. אפילו הבטיחו כסף טוב. מה שלא סיפרו היה שהמגורים הם בית ריק, חצי בנוי באתר הבנייה החדשה בישוב.

ככה, מצאתי את עצמי שומר ביום על 20 פועלים ערביים כשלהם לפחות יש חממה להסתתר בה מהשמש ולי יש רק לטאות לדבר אליהם והמון שמש יוקדת. בלילה לעומת זאת ישנתי ליד בלוקים של איטונג על רצפת בטון עירומה כשלידי מתחמם איתי בשק השינה שלי חתול מקומי.

ככה עברו יומיים של הנאה צרופה. ביום השלישי תפס אחד מבני הישוב, ככה לפחות חשבתי, שהתנאים שלי קצת גרועים והזמין אותי לישון אצלו בסלון. האיש אפילו דאג לתת לי כרית וחשבתי שהגעתי אל המנוחה והנחלה.

כמה טעיתי.

מסתבר שלפלוני אלמוני הזה היתה בת, בחורה צעירה כבת 18, והוא החליט שהגיע זמנה לעמוד מתחת לחופה. מכאן ואילך ארבעת הימים שנותרו לי לשמור על הערבים בחממות של גדיד הפכו לסיוט, או שאולי נגדיר זאת כימים שמימשו סצנה אחת ארוכה מתוך סרט של וודי אלן.

האבא הנמרץ ניסה לגרום לשנינו לשוחח בכל צורה אפשרית. הוא אפילו הסתלק עם בני משפחתו מהבית כשהוא תוקע אותה לנקות את הסלון כשאני ישן.

אחרי שלא כל כך הבנתי את הסימן הזה, האב לקח אותי לשיחה ושאל אותי אם הבת שלו יפה. האמת שאז הייתי בייניש צעיר בן 20 ולא כל כך עסוק במחשבות על החיים היקום וכל השאר. לכן לא הבנתי את השאלה ואמרתי שלא ראיתי את הבת שלו.

בדיעבד בשלב הזה הייתי צריך להבין לאן נפלתי ופשוט לברוח. אלא שלא הבנתי וגם חונכתי חינוך פולני שבו אתה נותר מנומס גם כשמשתינים לך בפרצוף.

ככה העברתי עוד יומיים עד שביום האחרון לשהותי במקום האב כבר לא ניסה לרמוז ושאל אותי חד וחלק אם יש לי תוכנית להתחתן. כשלא כל כך הבנתי לאן הוא חותר הוא פשוט הביא את הבת שלו, שהיתה נבוכה לאללה, ושאל אותי אם אני רוצה לצאת איתה.

לא יודע איך שרדתי את הלילה ההוא. אני גם לא יודע איך האבא בשלב הזה לא ניסה בכוח לחתן אותנו. אבל למחרת הסתיימה השמירה שלי ופשוט ברחתי מהישוב.

ולמה אני מספר לכם את כל הטוב הזה? אז שתדעו שזה קרה לי בחופשת פסח. ואתם אם אתם רוצים מוסר השכל, אז שתדעו שלפעמים לישון עם שדים בבית שנמצא בתהליכי בנייה זה לא האופציה הכי גרועה שיכולה להיות לכם.

אסף גולן,
0 תגובות